לואי השנים עשר, מלך צרפת

לואי היה בן דודו של שארל השמיני, והוכתר למלך לאחר מותו של האחרון ב-7 באפריל 1498. עם הכתרתו בוטלו נישואיו הראשונים לז'אן (בתו של לואי האחד עשר), ובשנת 1499 הוא נשא לאישה את אן מברטאן, אלמנתו של שארל השמיני, כדי שיוכל להמשיך ולהחזיק בחבל ברטאן כנחלתו של מלך צרפת. בשנת 1514, אחרי מותה של אן מברטאן, שילדה לו שתי בנות, נשא לאישה את מרי טיודור (אחותו של הנרי השמיני, מלך אנגליה) כחלק של הסכם השלום בין אנגליה לבין צרפת, ובתקווה שתלד לו בן שיוכל לרשת אותו, אך ללא הצלחה.

המלך לואי השנים-עשר תבע לעצמו את דוכסות מילאנו שבאיטליה משום שהיה נכדה של ולנטינה ויסקונטי, בתו של ג'אן גָלֵאָצוֹ הראשון, דוכס מילנו. היו לו גם תביעות לכתר ממלכת שתי הסיציליות (שכללה את העיר נאפולי שבאיטליה ואת האי סיציליה), בהסתמך על תביעותיו של שארל השמיני.

באוקטובר 1499 אחרי שחתם על ברית עם הרפובליקה של ונציה ועם שווייץ, לואי השנים עשר נכנס למילאנו בתהלוכת ניצחון והכריז על עצמו כדוכס מילאנו וכמלך נאפולי וסיציליה. לודוביקו ספורצה, שהיה דוכס מילאנו, נמלט אל חצרו של מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אך שב עם צבא שכירים שווייצרי, גרמני ואיטלקי וכבש את מילאנו מידי הצרפתים (5 בינואר 1500). כעבור שלושה חודשים בלבד ספורצה נתפס בידי הצרפתים, נלקח כאסיר ונכלא במצודת העיר לוש שבעמק הלואר.

ב-11 בנובמבר 1500 נחתם הסכם גרנדה בין לואי השנים עשר לבין פרננדו השני, מלך אראגון על חלוקת ממלכת שתי הסיציליות. על פי הסכם זה ממלכת נאפולי נמסרה ללואי השנים עשר בעוד שסיציליה נמסרה לפרננדו השני. ב-13 באוקטובר 1501 נחתם הסכם בין לואי השנים עשר לבין מקסימיליאן הראשון שלפיו הכיר האחרון בכיבושיו של לואי השנים עשר בצפון איטליה. בינתיים התגלעו חילוקי דעות בין לואי השנים עשר לבין פרננדו השני. כתוצאה, פרצה מלחמה שבעקבותיה נחתם הסכם ליון (31 בינואר 1504) שלפיו לואי השנים עשר ויתר על שלטונו בממלכת נאפולי תמורת הכרה בשלטונו במילאנו ובג'נובה.

כדי לבלום את התפשטותה של הרפובליקה של ונציה, האפיפיור יוליוס השני הקים ב־1508 את הליגה של קמברה עם לואי השנים עשר, מקסימיליאן הראשון ופרננדו השני. אם כי כוחותיו של לואי השנים עשר הביסו את אלה של ונציה בקרב אנדיילו (14 במאי 1509), יוליוס השני הבין עד מהרה כי לצרפתים תוכניות משלהם לגבי איטליה. ב-1510 הוא פרש מן הליגה של קמברה וכרת ברית עם ונציה, אך ברית זו הובסה שוב ושוב בידי הצרפתים.

ב-1511 כרת יוליוס השני ברית עם ספרד במטרה להרחיק את הצרפתים מאדמת איטליה. לברית זו, שכונתה הליגה הקדושה, הצטרפו גם מקסימיליאן הראשון והנרי השמיני, מלך אנגליה. כוחות צרפת, בפיקודו של גאסטון דה פואה, הביסו את הספרדים בקרב רוונה (11 באפריל 1512), אך דה פואה נהרג בקרב זה והצרפתים נאלצו לסגת מאדמת איטליה לאחר שכוחות שווייץ, שהצטרפה לליגה הקדושה, פלשו למילאנו. צבאו של לואי השנים עשר פלש שוב לאיטליה, אך נאלץ לסגת ממנה לאחר שהובס שוב בידי השווייצרים בקרב נובארה. בכך הגיעו לקצם ניסיונותיו של לואי השנים עשר להשתלט על איטליה.

הנרי השמיני, מלך אנגליה שניצל הזדמנות זו, פלש עם צבאו לצרפת, נחל ניצחונות על צבאה ובאוגוסט 1513 כבש את הערים טורנה (כיום בבלגיה) ותרואן (כיום בחבל נור-פה דה קאלה בצרפת). ג'יימס הרביעי, מלך סקוטלנד, שהיה בן בריתה של צרפת, פלש לאנגליה אך נהרג בקרב פלודן.

לואי השנים עשר היה מלך פופולרי משום שהפחית את המיסים והנהיג רפורמה בחוק הצרפתי. על כך זכה לכינוי "אבי האומה". הוא מת ב-1 בינואר 1515 ונקבר בבזיליקת סן-דני שליד פריז. בגלל החוק הסאלי, שלא איפשר לנשים לרשת את כתר צרפת, ירש את הכתר בן דודו פרנסואה הראשון. כדי לדאוג שמלכי צרפת הבאים יהיו צאצאיו, חיתן לואי את בתו קלוד לפרנסואה.

בשנת 1476 התחתן לואי עם ז'אן מצרפת, דוכסית ברי, בתם של לואי האחד עשר, מלך צרפת וקרלוטה מסבויה, אך לא היו לו ילדים ממנה.

בשנת 1499 התחתן לואי עם אן מברטאן, בתם של פרנסואה השני, דוכס ברטאן ומרגריט מפואה, ממנה היו לו שישה ילדים, מתוכם רק שתי בנות נשארו בחיים:

• קלוד, נסיכת צרפת - (1499–1524), התחתנה עם פרנסואה הראשון, מלך צרפת
• רנה, נסיכת צרפת - (1510–1575), התחתנה עם ארקולה השני ד'אסטה, דוכס פרארה

בשנת 1514 התחתן לואי עם מרי טיודור, נסיכת אנגליה, בתם של הנרי השביעי, מלך אנגליה ואליזבת מיורק, אך לא היו לו ילדים ממנה.

• לואי השנים עשר, מלך צרפת, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לואי השנים עשר, מלך צרפת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   לואי ה-12, (1462-1515), מלך צרפת, דף שע�� בספרייה הלאומית