להציל את מיסטר בנקס

הסרט נפתח בלונדון בשנת 1961. הסופרת פמלה טרוורס נמצאת במצב כלכלי דחוק והסוכן שלה מאיץ בה לנסוע ללוס אנג'לס לפגישה עם וולט דיסני. דיסני ניסה מזה עשרים שנה לרכוש את הזכויות להפקת סרט המבוסס על ספרה "מרי פופינס", אך טרוורס סירבה בעקביות. לאחר שהובטחה לה התחייבות לשני תנאים - לא יהיה שימוש בהנפשות והתסריט יהיה כפוף לא��שורה - היא מסכימה לנסוע.

באולפני דיסני היא פוגשת את הצוות שכבר החל לעבוד על פיתוח הסרט: התסריטאי דון דה גראדי, המלחינים ריצ'רד ורוברט שרמן, ו-וולט דיסני עצמו. מערכת היחסים של טרוורס עם דיסני נתקלת בקשיים כבר בהתחלה: ההתנהלות הקלילה והאווירה האישית שבין אנשי הצוות אינן מוצאות חן בעיניה והיא מדכאת בעקביות צורות התנהגות לא רשמיות. בנוסף, טרוורס מתעקשת שדמותה של מרי פופינס מייצגת את ההתמודדות המציאותית והכנה עם העולם ומנוגדת לרגש ולגחמנות, בעוד שדיסני ואנשיו מבולבלים מהזלזול שמפגינה טרוורס כלפי אלמנטים של פנטזיה שהם מציעים, בהתחשב בטיב הסיפור. טרוורס פוסלת הצעות מתוך דקדקנות והיצמדות לפרטים שנראים שוליים ומנגד מציבה דרישות מוזרות, מוגזמות ולעיתים בלתי אפשריות. ניכר שהיא לא עושה כל מאמץ להתפשר על מנת להוציא את ההפקה לפועל.

טרוורס מתנגדת במיוחד לאופן שבו משורטטת דמותו של ג'ורג' בנקס, אביהם המנוכר והמרוחק של הילדים. פלשבקים שמשתלבים במהלך העלילה חושפים בהדרגה את מערכת היחסים של טרוורס עם אביה, טרוורס רוברט גוף. גוף היה מנהל בנק, אבל סוג העבודה הטכני והרשמי דיכא את אופיו הנלהב ומלא הדמיון, והוא סבל מבעיית שתיה שהביאה לפיטוריו, לפגיעה במערכת היחסים שלו עם אשתו ולהתערערות כללית של משק הבית ומצב המשפחה. אף על פי כן התקיים קשר חזק של חיבור ואהבה הדדית בינו לבין טרוורס הילדה, שמעריצה את אביה. טרוורס גוף נפטר משחפת כשפמלה הייתה בת שבע, וזמן קצר לאחר מכן מגיעה לביתם דודתה אלי, אחותה הנוקשה והמעשית של אמה, שמהווה את מוקד ההשראה העיקרי לדמותה של מרי פופינס שנים לאחר מכן.

בהדרגה מבינים אנשי הצוות עד כמה הסיפור חשוב לטרוורס, שנשארת מרוחקת ככל שהיא שוקעת בכאב של זכרונותיה. היא מתקרבת דווקא לנהג הלימוזינה שלה, ראלף, שמספר לה על בתו הנכה, ומסירותו נוגעת ללבה. כמו כן דיסני לוקח אותה לסיור בדיסנילנד בניסיון לעורר את הצד הילדי שבה, צוות ההפקה עורך מספר שינויים בדמותו של מר בנקס, וטרוורס המרוככת מתחילה לשתף פעולה.

בהמשך העבודה מגלה טרוורס שעל אף ההסכם הראשוני התווספו קטעי אנימציה לסרט והיא מתעמתת עם דיסני בזעם ואז עוזבת וחוזרת לביתה. דיסני מגלה ששמה האמיתי של טרוורס הוא למעשה הלן גוף, ו"פמלה לינדן טרוורס" הוא שם עט, ובאמצעות המידע החדש הוא מברר פרטים נוספים בנוגע לעברה. הוא מופיע על סף דלתה של טרוורס בלא הודעה מראש, ומשתף אותה בפרטי הילדות שלו עצמו, בדגש על אביו הנוקשה. הוא מתייחס לטראומת העבר המשותפת שלהם העוסקת באכזבה סביב דמות האב, אבל מדגיש את הצורך שלא להניח לעבר להכתיב את ההווה. התובנה החדשה מתקשרת לקווים קודמים בדמותו, כגון העובדה שהתעקש להפיק את הסרט כיוון שהבטיח זאת לאחת מבנותיו והעיד על עצמו שמעולם לא הפר הבטחה שנתן להן, וכמו כן הנחייתו לכך שלמר בנקס שבסרט יהיה שפם - בדומה לדיסני עצמו. הוא מתייחס להערה מוקדמת של טרוורס על כך שמרי פופינס לא באה להציל את הילדים, ממשיך אותה ומבין שהיא באה להציל דווקא את האבא - ומבטיח שיציג את הדמות כראוי. באותו לילה חותמת טרוורס על הענקת זכויות ההסרטה.

שלוש שנים מאוחר יותר, טרוורס מתחילה לכתוב ספר נוסף בסדרת מרי פופינס, בשעה שהקרנת הבכורה של הסרט עתידה להיערך. דיסני לא מזמין את טרוורס לאירוע מחשש מהאופן שבו תתנהג מול העיתונאים וגורמי התקשורת, אך היא מגיעה למשרדו והוא מעניק לה הזמנה. בתחילת הסרט עדיין ניכרת הסתייגותה של טרוורס מאלמנטים שהתנגדה להם, אבל בהדרגה ואל מול ציטוטים מסוימים הנוגעים למר בנקס ולקווי הדמיון שלו לאביה, יחסה מפשיר ומתחמם, ובסופו של דבר היא דומעת אל מול תהליך הגאולה שעוברת דמותו.

ב-2011, התסריט של קלי מרסל הוגדר בסקר "הרשימה השחורה" של פרנקלין לאונרד כאחד התסריטים הטובים ביותר שלא היו בשימוש. בנובמבר 2011, שון ביילי, המשמש כ-"President of Production" באולפני וולט דיסני, אישר כי זמינות זכויות ההסרטה לתסריטו של מרסל. ביילי דן בפוטנציאל של הפקת הסרט עם מנהלי האולפנים, כולל מנכ"ל דיסני, בוב איגר, ויו"ר הסטודיו, אלן הורן, שהתייחסו לסרט כאל "הפקדת מותג", מונח שאומץ מסטיב ג'ובס. איגר אישר את הסרט ולאחר מכן יצר קשר עם טום הנקס על מנת להציע לו לשקול לשחק את וולט דיסני בסרט. זהו הסרט העלילתי הראשון בו הוצגה דמותו של דיסני. הנקס קיבל את התפקיד וראה בו "הזדמנות לשחק אדם ששינה את העולם, כמו פיקאסו או צ'פלין".^[1] הנקס ערך עבודת תחקיר במהלכה פגש כמה מקרובי משפחתו של דיסני, וביניהם בתו, דיאן דיסני מילר, וכן כמה מעובדיו-לשעבר של דיסני. בחודש אפריל 2012, אמה תומפסון נכנסה למשא ומתן על משחקה בסרט כפמלה לינדן טרוורס, אחרי שהאולפן לא הצליח לשכנע את מריל סטריפ לגלם את התפקיד. עם יציאת הסרט לאקרנים תיארה תומפסון את התפקיד כאחד הקשים ביותר שהיא שיחקה.

הסרט מתאר כמה אירועים בצורה שונה מהאופן שבו התרחשו במציאות.

לאורך רוב הסרט נראה שדיסני צריך לשכנע את טרוורס לחתום על הענקת זכויות ההסרטה, עד לסצנה שבה הוא מצליח בסופו של דבר. למעשה, דיסני הבטיח לעצמו את הזכויות - בכפוף לאישורה של טרוורס לתסריט - כבר כשהגיעה לעבוד עם צוות ההפקה^[2][3][4]. דיסני עצמו היה בחופשה במהלך חלק מימי העבודה על התסריט, והסצנות שהציגו אותו בסרט התבססו על מכתבים, מברקים ושיחות טלפון בינו לבין טרוורס^[5].

בניגוד לרושם המרוכך והידידותי שמשאיר הסרט, טרוורס לא הסכימה עם הפרשנות של דיסני לדמותה של פופינס, שהשמיטה את הקווים הנוקשים והקשוחים יותר באופיה. היא נשארה ספקנית גם בנוגע למוזיקה, ומעולם לא אישרה את השימוש באנימציה^[6][7]. דיסני ביטל את התנגדויותיה באמצעות התייחסות לתנאי החוזה שהעניקו לו זכויות עריכה סופית. על אף שהסרט הציג את טרוורס מתרגשת במהלך ההקרנה, אחד התסריטאים השותפים וכמה מבקרים ציינו שהרגשות בפועל שהפגינה היו שילוב של כעס ותסכול^[8][9][10]. על פי דיווח עיתונאי, בסיום הפרימיירה ניגשה טרוורס לדיסני ואמרה לו שיש להסיר את קטעי האנימציה מהסרט, והוא ענה ש"הספינה הזאת כבר הפליגה."^[10] טרוורס הרגישה שהסרט חטא ליושרה האמנותית של הסיפור והדמויות^[11], וסירבה לאשר לדיסני לעבד כל אחת מיצירותיה האחרות לכל מטרה שהיא^[12]. צוואתה של טרוורס אסרה על כל עיבוד אמריקני ליצירותיה^[5]. עם זאת, הכותב האנגלי בריאן סיבלי מספר שבזמן שצפה יחד עם טרוורס בסרט, שנים לאחר הקרנת הבכורה, היא הפגינה התלהבות לנוכח כמה חלקים שחשבה שהיו מצוינים, לעומת אחרים שהיו לא מוצלחים^[13].

דמותו של ראלף, נהג הלימוזינה שהועמד לשירותה של טרוורס, היא דמות בדויה שמבוססת על מיזוג של נהגי הסטודיו^[8].

טרוורס אכן לא הוזמנה לפרימיירת הסרט, והשיגה את ההזמנה מאחד המנהלים בחברת דיסני, פעולה שהוצגה בסרט כאילו התרחשה מול דיסני עצמו^[9].

במציאות התבססה דמותה של מרי פופינס על הלן מורהאד, דודתה של אמה, שהוצגה בסרט כדודתה של טרוורס, אחותה של אמה^[12][14].

•   אתר האינטרנט הרשמי של להציל את מיסטר בנקס
•   "להציל את מיסטר בנקס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
•   "להציל את מיסטר בנקס", באתר נטפליקס
•   "להציל את מיסטר בנקס", באתר AllMovie (באנגלית)
•   "להציל את מיסטר בנקס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
•   "להציל את מיסטר בנקס", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
•   "להציל את מיסטר בנקס", באתר Metacritic (באנגלית)
• "להציל את מיסטר בנקס", באתר אידיבי
• "להציל את מיסטר בנקס", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
•   "להציל את מיסטר בנקס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• להציל את מיסטר בנקס, באתר הביקורות והדירוגים Rotten Tomatoes (באנגלית)
• שמוליק דובדבני, "להציל את מיסטר בנקס": דיסני יח"צני, באתר ynet, 5 בינואר 2014
• דור בביוף, ״את הסוכר תשמרו לסוסים: ״להציל את מיסטר בנקס״, ביקורת״, באתר אנשי הספר, 6 בינואר 2014
• מרט פרחומובסקי‏, "להציל את מר בנקס": מרי פופינס נופלת בין הכיסאות, באתר וואלה, 6 בינואר 2014