כפר טוב (יישוב קדום)

כפר טוב היה כפר יהודי גדול בתקופת המרד הגדול, ככל הנראה במערב הר יהודה. היישוב נזכר, בצורה יוונית של שמו הארמי (כפר-טבא), במלחמות היהודים ד,8,א. בעת מסע אספסינוס ליהודה מסופר כי הוא 'לכד שני כפרים גדולים בארץ אדום בתווך, בית-גברי (בית-גוברין) וכפר-טבא ... והעמיד בכפרים האלו משמר מאנשי חילו, למען יפשוט על ארץ ההרים להחריבנה' (תרגום שמחוני, עמ' 268).

בעיית הזיהוי

עריכה

בחקר התקופה מקובל לזהות את כפר-טבא זה עם ח' א-טייבה.[1][2][3] בחקר המקרא לא שמו די לב לכך, והציעו לזהות כאן את עפרה שביהודה, מבלי להתמודד עם הזיהוי בכפר-טוב. מכל מקום זיהוי כפר-טוב מאושש דיו, ח' א-טייבה מהווה את הנקודה החשובה ביותר בעליה מאזור בית-גוברין אל 'ארץ ההרים', וההתאמה למסופר במלחמות היהודים כמעט מלאה.

לעומת זאת נראה כי אין לזהות באתר זה את עפרה המקראית שביהודה.[4] אפילו נניח כי לשם 'כפר-טוב' מימי בית שני קדם שם מקראי אחר, מכל מקום הבסיס לזיהוי עפרה נשמט שהרי הזיהוי נסמך על הטבת השם בפי דוברי הערבית, כמו אתרים אחרים בהם השם טייבה או טייבת אל-איסם (טובת השם) בא להטיב את השם עפרה, הדומה ל'עפרית' בערבית, שמשמעותו שד או רוח רעה.[5] כיוון שבתקופת בית שני לא היה צורך להטיב את השם 'עפרה', מתברר שאין סיבה להניח כי עפרה המקראית שביהודה שכנה דווקא כאן. לא ידוע על יישוב מקראי באזור זה ששמו דומה לשם כפר טוב, אבל ייתכן שהתקיים כזה ושמו נשמט ממקורותינו.

הממצא הארכאולוגי בח'רבת א-טיבה

עריכה

ח' א-טיבה נחלקת לשתי גבעות: אתרים 1-2/37/309{15-10} בסקר ישראל. בגבעה המערבית (1), הנמוכה יותר, נתקיים עיקר היישוב הקדום. בגבעה המזרחית (2) עיקר היישוב המאוחר, כיסויה צפוף וייתכן שחלק מהתקופות שנתקיימו קודם לתקופה הביזנטית נעדרות עקב כך מהרישום (באתר רגיל נמצאים החרסים הקדומים בדרך כלל בטרסות הנמוכות, ואילו כאן החומר מטרסות אלה גובל באתר 1 הנמוך ושויך אליו, למרות שחלק מהחומר אולי נסחף מאתר 2 שמעליו). נ"צ 1531.1072 (במזרחית 1533.1072), גובה מוחלט 784 מ' (במזרחית כ־788- מ'), גובה יחסי כ3- מ' (לכל אחת מהן ביחס לסביבתה), תצפית כללית טובה, וטובה מאד מערבה לכיוון השפלה, שטח מרבי של כל חורבה כ־20- דונם, וביחד כ־40- דונם או יותר. ראשית היישוב בגבעה המערבית (1) בתקופת הב"ק 1 (כ5- דונם). לאחר פער היא חוזרת ונושבת בתקופת הב"ת 2 (כ6- דונם), ושוב פער עד תקופות הברזל 1 (כ10- דונם) ו2-א (כ14- דונם). נראה שכבר בתקופת הברזל 2ב מתפשט היישוב גם לגבעה המזרחית, והשטח מגיע יחד לכ15- דונם. בתקופת הברזל 2ג שיא היישוב בחורבה המערבית, וביחד כ־27- דונם. בתקופת הברזל 2ד ניטשת זמנית הגבעה המזרחית, וגם במערבית מצטמצם השטח לכ8- דונם: נראה שהאתר נפגע קשה במעבר בין שלבים אלו, ככל הנראה כתוצאה ממסע סנחריב. בהמשך חוזרת ונושבת הגבעה המזרחית, והשטח המשותף מגיע לכ19- דונם בתקופה הפרסית וכ15- דונם בהלניסטית. בתקופה הרומית יורד השטח לכ8- דונם ולא נמצאו שרידים בגבעה המזרחית. על מנת לקיים את הזיהוי בכפר-טוב הגדול צריך להניח כי לפחות שרידי התקופה הרומית 1 השתרעו גם מתחת לחורבה המאוחרת. בתקופה הביזנטית מגיע האתר המזרחי לשיאו, וביחד כ־32- דונם. בתקופות האיסלמיות מיושבות שתי החורבות בהיקף חלקי, כ־12- דונם יחד.

נוכח רציפות היישוב באתר, יש קושי בהנחה כי שמו שונה דרסטית במעבר לימי בית שני, אולם לא מוכר שם מקראי דומה העשוי להתאים לאתר. יצוין שכאחד האתרים הבולטים בתקופת ההתנחלות הממשיך קיומו גם לאחריה, העדרו מהמקורות המקראיים יוצא דופן באזורנו. מבין יישובי תקופת הברזל 1 ביהודה הממשיכים קיומם לתקופת הברזל 2, ומבין אתרי שלב 2ג שבאותו סדר גודל, זה היחיד שאין לו הצעת זיהוי מקראית סבירה או לפחות אפשרית. האתר מצוי בתחום קבוצה 6 ברשימות הערים מיהו' טו\יח, קבוצה שחלק מעריה מזוהות בסבב "כיסאות מוזיקליים" בין כמה אתרים קטנים יותר מח' א-טיבה (אשען וינים, ע"ע).

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ F.M. Abel, Géographie de la Palestine, tomes I-II (3ème édition, 1967), Paris 1938, tome II, p. 294.
  2. ^ ש. קליין, ארץ יהודה, תל אביב, תרצ"ט, עמ' 100–101.
  3. ^ מיכאל אבי-יונה, גאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל: למן שיבת-ציון ועד ראשית הכיבוש הערבי, ירושלים, תש"ט, מהדורה רביעית מתוקנת תשמ"ד, עמוד 113.
  4. ^ אבי עופר, הר-יהודה בתקופת המקרא (עבודת דוקטור), אוניברסיטת ת"א, תשנ"ג (1993),
  5. ^ למשל אנציקלופדיה מקראית כרך ו' טור 322, ושם ספרות נוספת.