יואב יצחק (עיתונאי)

יצחק החל את דרכו העיתונאית ככתב בורסה בשנות ה-80. בשל אחת מחשיפותיו אז אסר עליו מנכ"ל הבורסה לניירות ערך להיכנס לבניין. האיסור הוסר לאחר שיצחק עתר לבג"ץ.^[1] שימש ככתב ב"מעריב", ב"גלובס", ב"העיר", ב"העולם הזה" ועוד. החל מ-15 בינואר 1989 פרסם ב"מעריב" סדרת כתבות ביקורתיות על קונצרן "כלל". בתגובה הכריז הקונצרן חרם מודעות על העיתון. בהמשך לכך פרסם יצחק את הספר "עגל הזהב: הסיפור המלא על קונצרן ’כלל (ישראל)’ ומנהליו משנת היווסדו (1962) ועד 1991".

בשנת 2000 זכה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'. בשנת 2011 הקים יצחק אגודת עיתונאים עצמאית.^[2]

בין הפרשות הבולטות שחשף יצחק:

• "פרשת נאמן": ב-18 ביוני 1996 מונה יעקב נאמן לכהונת שר המשפטים בממשלת נתניהו. שעות ספורות קודם לכן הגיש יצחק עתירה לבית המשפט העליון, ובה טען כי נאמן אינו כשיר לכהונת שר בכלל ושר משפטים בפרט, בשל הודעות כוזבות שמסר ומעשים פליליים לכאורה שביצע. למחרת היום הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, על פתיחת בדיקה משטרתית, בפרשה אחת מתוך שמונה שהועלו בעתירה. ב-8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח בחקירת משטרה נגד השר נאמן. באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים. פרופ' יעקב נאמן הועמד לדין וזֻכָּה.
• "פרשת אריה דרעי": ב-6 באוגוסט 1998 חשף קלטת, המתעדת דיון שקיימה ועדת השרים להתיישבות ב-18 באוקטובר 1987, על מתן פיצוי לרוכשי קרקעות ההתנחלות המתוכננת הר שמואל שהוכרזה כגן לאומי. דרעי פעל לקידום הנושא כמנכ"ל משרד הפנים. פעילותו של דרעי הייתה נגועה בניגוד עניינים בולט, באשר הייתה לו זיקה פרטית למקרקעי פרויקט הר שמואל (הוא היה בין רוכשי הבתים בפרויקט), ועניין כלכלי בהצלחת הפרויקט ובפיתוחו. לאחר שהתברר, כי לא ניתן להביא לשינוי יעוד השטח לבנייה, פעל דרעי להקמת הוועדה, שהמליצה להעניק מגרשים חלופיים באתר של חברת ערים, לבעלי המגרשים באתר. כן פעל להעברת עבודות הפיתוח באתר מחברת ערים לעמותת משתכני הר שמואל. כחלק מכתב האישום שהוגש נגדו, הואשם דרעי בהפרת אמונים ובקבלת שוחד בסך 200 אלף דולר, שהועברו לקופתה של עמותת משתכני הר שמואל.^[3] דרעי זוכה מסעיף זה, אך שלושה חברי עמותת משתכני הר שמואל, משה וינברג, אריה וינברג ויום טוב רובין הורשעו בקבלת דבר במרמה ועדות שקר.^[4][5]
• "פרשת עזר ויצמן": בסוף 1999 פרסם יצחק ידיעות שלפיהן קיבל נשיא המדינה, עזר ויצמן, במהלך כהונתו כחבר הכנסת וכשר, סכומי כסף גדולים מאיש העסקים אדוארד סרוסי מבלי שדיווח על כך. העניין הועבר לחקירת המשטרה, שחקרה את ויצמן במשכן הנשיא. ב-24 במאי 2000 פרסם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, חוות דעת שלפיה אין להגיש כתב אישום כנגד ויצמן, מטעמים של חוסר אשמה בעבירות מסוימות, ומחמת התיישנות עבירות אחרות. לאחר מתן חוות דעת זו התפטר ויצמן. התפטרותו נכנסה לתוקף ב-13 ביולי 2000, כשבע שנים לאחר כניסתו לתפקיד.
• עדנה ארבל: בשנת 2002 תבע יצחק בתביעת דיבה את עדנה ארבל, שהייתה אז פרקליטת המדינה. התביעה הסתיימה בפשרה.^[6] בשנת 2004 הביע יצחק התנגדותו בפני הוועדה לבחירת שופטים למינויה של עדנה ארבל לכהונת שופטת בבית המשפט העליון, לאור רישום במשרד המשפטים כאילו סיימה את לימודי התואר השני. יצחק אף עתר לבג"ץ בעניין זה,^[7] אך עתירתו נדחתה. ביולי אותה שנה, דיווח בעיתון מעריב על פגישה של השופטת עדנה ארבל, שר המשפטים טומי לפיד, העיתונאית דאז שלי יחימוביץ' וחבר הכנסת גדעון סער, בביתו של סער. יצחק הגדיר את הפגישה "תדרוך בנושא סגירת תיק האי היווני". הוא הושעה מן העיתון בידי העורך אמנון דנקנר, וכשראה את ההתנצלות המתוכננת, בלי שניתן לו להגיב, הודיע על פרישתו מן העיתון.^[8]
• יצחק חשף כמה פרשות שבהן טען לשחיתות מצד אהוד אולמרט. במסגרת אחת מהן, פרשת הולילנד, חשף יצחק ביולי 2008 חשדות בדבר מעורבות פלילית סביב בניית מתחם הולילנד בירושלים, מצד אולמרט ואחרים. באפריל 2010 החלה המשטרה במעצרים של אישים המעורבים בפרשה. בתאריך 31 במרץ 2014 פורסמה הכרעת הדין על ידי השופט דוד רוזן שבה הורשעה שורה של נאשמים, ובהם אולמרט, במתן ובקבלת שוחד. במהלך הפרשה טען יצחק, ש"ידיעות אחרונות" הגן על אולמרט תמורת חשיפת חומרים סודיים שסיכנו את המדינה.^[9] וב-2015 נטען באתר שלו כי יעקב נאמן נחלץ לעזרתו של אהוד אולמרט שלא כדין, בתקופת כהונתו השנייה כשר המשפטים^[10] על העיתונאי נחום ברנע כתב שהלה פרסם "מנה גדושה של כזבים" כדי לטרפד את החקירות הפליליות נגד אולמרט, והוסיף: "מוזס הוא שגייס את 'העיתון של המדינה', לטובת אולמרט, ונגד כל מי שנותן ידו לחשיפת השחיתויות של אולמרט".^[11]
• בשנת 2015 פרסם יצחק חשיפות רבות על מעשיו של תת-ניצב אפרים ברכה שהעלו חשדות חמורים נגדו. בעקבות זאת נפתחה חקירה סמויה נגד ברכה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים. ימים אחדים לפני התאבדותו של תת-ניצב אפרים ברכה, פרסם יצחק כי בקרוב ייאלץ היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, להעביר את ברכה מתפקידו ולפתוח בחקירה גלויה נגדו בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות שוחד ומרמה בכמה פרשות.^[12] אחת מהן, לדברי יצחק, הייתה הטעיית בית המשפט באמצעות עורכי הדין רונאל פישר ואפרת ברזילי וכן אחריותו של ברכה לחשיפת עד מדינה.^[13] לאחר התאבדותו של ברכה הכחיש משרד המשפטים כי התקבלה החלטה לפתוח בחקירה ושיבח את הגינותו ומסירותו של ברכה לשלטון החוק.^[14] עם זאת, כמה חודשים לאחר מכן אישרה איילה, אלמנתו של ברכה, שהתקיימה נגדו חקירת מח"ש. לדבריה, יום לפני התאבדותו אמר לה ברכה כי חוקרי מח"ש עומדים לעוצרו.^[15]

בדצמבר 2011 פסק בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בישראל שיצחק ו-NEWS1 הפרו את תקנון האתיקה בכותרת לא מדויקת שפרסמו והטיל עליהם עונש של נזיפה.^[16] זאת, אף על פי שיואב יצחק ו-News1 אינם חברים במועצת העיתונות או באגודת העיתונאים.

בפברואר 2017 חויבו יואב יצחק ואתר "News1" בתשלום פיצוי בסך 30,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח למנהל רדיו "קול ישראל" לשעבר, אריה שקד, לאחר שכינו אותו "עבריין" בכותרת כתבה שפרסמו.^[17]

ביולי 2020 נפסק שיצחק עבר על איסור לשון הרע בכך שפרסם באתר "News1" כתב טענות נגד האוניברסיטה הפתוחה שנדחה בסופו של דבר במשפט שהתנהל בעניין, וסירב להסיר את המסמך גם לאחר שנדרש לכך. יצחק חויב לשלם פיצוי בסך 25,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין 13,500 ש"ח.^[18]

באוקטובר 2020 נפסק שיואב יצחק ואתר "News1" פרסמו לשון הרע על עו"ד יובל דמול, היועץ המשפטי לשעבר של המועצה המקומית באר יעקב, ובשלב ראשון חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ש"ח,^[19] ובהמשך חויבו בתשלום פיצוי בסך 145,000 ש"ח והוצאות משפט נוספות בסך 10,000 ש"ח.^[20]

הותרו לפרסום פסקי הדין בתביעת יעל פרי נגד יואב יצחק: יצחק פרסם ב-News1 כתבות ביקורתיות על צד אחד בסכסוך ירושה בעודו מקבל תשלום מהצד השני עבור תוכן שיווקי. ביהמ"ש קבע כי לא הוכח קשר בין הפרסום לתשלום, אולם הכתבות עצמן הן בגדר הוצאת דיבה. יצחק היה צריך לשלם פיצוי בסך 80 אלף ש"ח.^[21]

•   אתר האינטרנט הרשמי של יואב יצחק
• רשימות של יואב יצחק, ב"חדשות מחלקה ראשונה"
• מאמרי יואב יצחק, באתר "TheMarker"
• רשימת הפרסומים של יואב יצחק, בקטלוג הספרייה הלאומית
• עקיבא ביגמן, "העיתונים קשורים בטבורם לאינטרסים של המשק והממשלה; השתחררתי מזה", באתר ישראל היום, 22 במרץ 2018