טורקמנים

טוּרְקְמֶנִים הוא הכינוי הניתן לשבטי נוודים שהתאסלמו וחדרו לתוך העולם המוסלמי. מרבית הטורקמנים נמנו עם שבטי האוע'וז. הטורקמנים היו אחד ממקורות כוחה של האימפריה הסלג'וקית, אך אחרי שזו התבססה עמדו מנהגיהם הנוודיים בסתירה לשאיפות השלטוניות של הסולטאנים הסלג'וקים.

טורקמנים
Türkmenler

אוכלוסייה
9,000,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
טורקמניסטן טורקמניסטן–4.7 מיליון איראן איראן–1.7 מיליון אפגניסטן אפגניסטן–1.2 מיליון אוזבקיסטן אוזבקיסטן–152,000 רוסיה רוסיה–46,885 טג'יקיסטן טג'יקיסטן–15,171 אוקראינה אוקראינה–7,709 פקיסטן פקיסטן–6,000
שפות
טורקמנית
דת
אסלאם סוני

הפשיטות של הטורקמנים לתוך האימפריה הביזנטית היו הגורם העיקרי לפרוץ קרב מנזיקרט. אסיה הקטנה החלה להיקרא "טורקיה" בעקבות המספר הגדול של הטורקמנים שנכנסו אליה בעקבות ניצחון אלפ ארסלאן הסלג'וקי על הקיסר הביזנטי רומנוס הרביעי דיוגנס בקרב זה במאה ה-11^[1].

אחרי כיבוש סוריה וארץ ישראל בידי מלכ שאה, בנו של ארסלאן, הגיעו טורקמנים גם לשם^[2]. הם מוזכרים במאה ה-12 בספרי היסטוריה מוסלמים ובספרות הצלבנית כרועים-נוודים, כלוחמים בצד המוסלמי נגד הצלבנים, וכמגדלי סוסי קרב אשר נקראו גם הם "טורקמנים". לאחר מכן הם מתוארים גם בספרי מסע של תיירים וצליינים אירופיים מהמאה ה-13 ואילך^[3].

בימי המנדט הבריטי חיו בארץ ישראל כ-2,000 טורקמנים, חלקם כרועים-נוודים בדומה לבדואים, וחלקם בכפרי קבע קטנים – אבו זריק ליד קיבוץ הזורע של היום, נע'נע'יה בתחום המושב מדרך עוז של היום, וליד אלאוע'זין באזור כפר ברוך של ימינו^[3]. לאחר קרב משמר העמק ברחו תושבי הכפרים לג'נין.