חמשת היסודות

חמשת היסודות (בסינית מפושטת: 五行; בפין-יין: wǔxíng) הוא מושג טרום מדעי שמקורו בסין העתיקה. חמשת היסודות מכונים לעיתים גם חמשת המעברים. חמשת היסודות המדוברים הם: עץ, אש, אדמה, מתכת, ומים. לפי הפילוסופיה הסינית, מדובר בחמישה אופנים בהם בא לידי ביטוי הצ'י. חמשת היסודות משלימים זה את זה, ומייצגים את האפשרויות הקיימות בטבע, באופי האדם, וביקום.

המושג חמשת היסודות הוא המשך של תאוריית היין-יאנג. הסינים חשבו שכל הקיים בטבע נשלט או מושפע ממצב הקשר ה"אנרגטי" בין השמים והארץ - עולם הדומם, עולם הצומח, עולם החי והאדם.

לפי הפילוסופיה, חמשת היסודות מהם בנוי מעגל החיים הם: אש, מים, עץ, מתכת, ואדמה. כל יסוד בונה ומזין את הבא אחריו. בלשון ציורית ניתן לתאר את המעגל כך: המים מצמיחים עץ, העץ הוא חומר גלם ליצירת אש, האש יוצרת אפר ואדמה, בעמקי האדמה נוצרת מתכת, המתכת בעמקי האדמה מחזיקה את מי התהום להמשך צמיחת העץ, וחוזר חלילה.

חמשת היסודות מייצגים תהליך שבו משתנה האנרגיה ממצב אחד לשני, בו יסוד אחד הוא מזין את היסוד שאחריו ומוזן מזה שלפניו. קיימים שני סוגי מעגלים בתהליך:

• מעגל היצירה או ההזנה: בו כל יסוד מזין את זה שאחריו, וכך כל יסוד יוצר את זה שבא אחריו. כאשר יש עודף בהזנה או חוסר בהזנה משתבשת הזרימה ההרמונית במעגל ונגרמת מחלה.
• מעגל הבקרה: ההיבט הכללי יותר, הדאגה שאף יסוד לא יחרוג מגבולותיו. כאשר יש בעיה במעגל הבקרה, יסוד אחד עלול להשתלט על אחר, ומחליש את תפקודו, מצב העלול לגרום לקשיים בזרימה האנרגטית ולחולי.