חילוף (כדורגל)

מקור החילופים בכדורגל קיים משנות ה-60 של המאה ה-19 כחלק ממשחקי הכדורגל באנגליה. בתקופה זו ההגדרה של חילוף הייתה שונה מהגדרתה כיום, והכוונה לשחקן מחליף הייתה שחקן אשר מגיע במקום שחקן קבוע אחר שאינו יכול לשחק. השימוש הראשון בשחקן מחליף במשחק בינלאומי היה ב-15 באפריל 1889 במשחק בין נבחרת ויילס לנבחרת סקוטלנד ברקסהאם, כאשר השוער הקבוע של נבחרת ויילס לא יכל להגיע למשחק.

למרות שעד 1958 לא היה ניתן לבצע חילופים כהגדרתם כיום, התבצע חילוף שכזה לראשונה במשחק בינלאומי של נבחרת ארץ ישראל נגד נבחרת לבנון ב-27 באפריל 1940 באצטדיון המכביה בתל אביב, כאשר לוניה דבורין החליף במחצית המשחק את צבי פוקס אשר נפצע^[1]. מקרה נוסף קרה ב-11 באוקטובר 1953 במשחק מוקדמות מונדיאל 1954 כאשר ריצ'רד גוטינגר החליף את הורסט אקל במשחק של נבחרת גרמניה נגד נבחרת זארלנד. השימוש בחילופים באליפות העולם בכדורגל אושר לראשונה במונדיאל 1970.

במהלך השנים שינה ארגון ה-IFAB האחראי על חוקת משחק הכדורגל את מספר החילופים המותר במהלך המשחק:

• 1958 - חילוף אחד של שוער הקבוצה במקרה של פציעה.
• 1965 - חילוף אחד של שחקן פצוע ללא קשר לעמדתו במגרש.
• 1967 - שני חילופים ללא קשר לפציעות.
• 1995 - שלושה חילופים במהלך המשחק.
• 2018 - שלושה חילופים במהלך המשחק וחילוף רביעי בהארכת המשחק.
• 2020 - חמישה חילופים במהלך המשחק ב-3 עצירות שונות - החוק נקבע כחוק זמני בעקבות התמודדות עם מגפת הקורונה, והפך לקבוע בשנת 2022.

הליך החילוף רשום בחוקת משחק הכדורגל שנכתבה על ידי ארגון ה-IFAB, תחת חוק מספר 3: מספר השחקנים:

כדי להחליף שחקן במחליפו, חובה שיתקיימו התנאים הבאים:

• יש ליידע את השופט לפני ביצוע כל חילוף.
• השחקן המחליף ייכנס אל שדה המשחק רק לאחר שהשחקן שאותו הוא מחליף יצא ממנו, ולאחר שהשופט סימן לו להיכנס.
• השחקן המחליף ייכנס אל תוך שדה המשחק רק דרך קו מחצית שדה המשחק במהלך הפסקה במשחק.
• החילוף הושלם כאשר השחקן המחליף נכנס אל שדה המשחק.
• מרגע זה ואילך, השחקן המחליף הופך להיות שחקן, ואילו השחקן שהוחלף חדל להיות שחקן.
• שחקן שהוחלף לא ייטול יותר חלק במשחק.
• כל השחקנים המחליפים כפופים לסמכותו ושיפוטו של השופט, בין אם עלו לשחק ובין אם לאו.

— תרגום ההתאחדות לכדורגל בישראל לחוק מספר 3

• חוק מספר 3 לחוקת משחק הכדורגל, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל