הפורום המשפטי למען ישראל

• הבטחת ממשל תקין; קידום רפורמה במערכת המשפט, פיקוח על מינויי עובדי ציבור, העברת מידע רלוונטי למבקר המדינה ומאבק בשחיתות שלטונית.
• הגנה על זכויות אזרח; עמידה על שמירת זכויות האדם של כלל תושבי ישראל - כולל תושבי יהודה ושומרון.
• הגנה על אינטרסים לאומיים; כולל פעילות משפטית רחבת היקף נגד טרור, מחבלים והגורמים המסייעים להם.
• חינוך לערכי ציונות; דרישה להסרת ערכים פוסט-ציוניים ממערכת החינוך, עמידה על גבולות חופש הביטוי באמנויות לעומת החופש להסתה, בקרה ואיתור ספרי לימוד מסיתים.^{[דרוש מקור]}

לקראת הוצאתה לפועל של תוכנית ההתנתקות, הארגון פעל במספר מישורים עיקריים:

• עתירות לבג"ץ כנגד תוכנית ההתנתקות בטענה שהיא לא חוקית ולא חוקתית.
• הגנה על זכויות התושבים בטרם פינויים ודאגה לכך שלא ייעשקו או יצאו בהפסד עקב פינויים. עורכי-הדין, מתנדבי הפורום, פעלו בוועדות החוקה והכספים של הכנסת ואף הגישו עתירות כנגד חוק יישום תוכנית ההתנתקות. בעקבות עתירות אלו הוגדל סכום הפיצויים הכולל בכמיליארד וחצי ש"ח.
• הגנה ע�� זכויותיהם של המתנגדים לתוכנית ההתנתקות ועל זכותם להפגין כנגדה.
• סיוע לתושבי היישובים שפונו בדרכים שונות ובהן, ייצוג המפונים במאבק על הפיצויים ושיקום הקהילות אל מול מנהלת סל"ע.

לאחר יישום ההתנתקות הרחיב הפורום המשפטי את פעילותו בתחומים כלליים של זכויות אזרח ותקינות שלטון. הפורום עתר לבג"ץ במספר נושאים בהם הוצאת צווי הגבלה לתושבי יהודה ושומרון, מינויים לא תקינים בשירות הציבורי, הצעות למחוקקים לפעולה נגד אלימות שוטרים, שמירה על אדמות הלאום, חיזוק מוסד מבקר המדינה.

עתירה נגד ההחלטה להעניק את פרס ישראל למכון הישראלי לדמוקרטיה^[2] שנדחתה.^[3]

בשנת 2007, בעקבות פרסום דו"ח הביניים של הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 ("ועדת וינוגרד"), הגיש הפורום עתירה לבג"ץ שבה דרש את התפטרותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ואת פיטורי שר הביטחון, עמיר פרץ.^[4] העתירה נדחתה על הסף, בנימוק שזו סוגיה שהיא בעיקרה ציבורית ולא משפטית.^[5]

באותה שנה נמנה הפורום עם קבוצה של ארבעה ארגונים שהגישו עתירות לבג"ץ נגד מינויו של חיים רמון לשר, לאחר שהורשע בעבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה. העתירה נדחתה ברוב דעות, בנימוק שההחלטה על המינוי אינה חורגת ממתחם הסבירות.^[6]

לאחר שנודע, בעקבות תחקיר עיתונאי, כי התקיים חשש לניגוד עניינים בפעילותו של יו"ר הוועדה להענקת פרס ספיר בשנת 2009, יוסי שריד, פנה הפורום למנכ"ל מפעל הפיס בדרישה לבטל את הזכייה בפרס,^[7] ודרישתו נענתה בחיוב. פנייה של הפורום ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שיורה על פתיחת חקירה פלילית נגד שריד, נענתה בשלילה.^[8]

בשנת 2014 פעל הפורום לשלילת פרס לנדאו מהמשורר יצחק לאור, בנימוקים שהוא איש שמאל רדיקלי אנטי-ציוני, ועקב תלונות נשים על הטרדה מינית מצידו.^[9]

בעקבות עתירת הארגון לבג"ץ בדרישה למנוע מצב בו חיילים עובדים בשבת בתחנת גלי צה"ל שלא לצורך מבצעי ובניגוד להוראות מטכ"ל, הודיע מפקד התחנה, יצחק טוניק, כי יפעל לצמצום מספר החיילים העובדים בתחנה בשבת והחלפתם באזרחים.^[10]

בשנת 2018 הצליח הפורום המשפטי לגרום לפרסום צווי אלוף באתר נגיש.^[11] עד 2018, היו צווי האלוף מפורסמים באתר מסודר, אך מנוע החיפוש היה פגום, ולא ניתן היה למצוא חוקים ספציפיים. כך לא יכלו תושבי יו"ש לדעת אילו חוקים חלים עליהם (החוק הישראלי חל על יו"ש רק דרך צווי אלוף). לאחר מאבק של הפורום המשפטי, הועבר מאגר המידע לאתר של צה"ל, תחת הפרקליטות הצבאית.^[12]

עד שנת 2014 פעל תחת הפורום גם מדור בשם מרכז תדמי"ת שעסק במעקב אחר עולם התקשורת ופעל למה שהוא ראה כאיזון בערוצי בתקשורת הציבוריים וקיום האתיקה העיתונאית.

הפורום המשפטי מוציא לאור דו"חות בנושאים שונים. דו"חות אלו מופצים במאות עותקים למקבלי ההחלטות במדינה, למוסדות ציבור ולאוניברסיטאות.

הפורום המשפטי חותר בפעילותו לאיזון, כהבנתו מושג זה, בין שלוש הרשויות - המחוקקת, המבצעת והשופטת, תוך שימת דגש על הגבלת כוחה של הרשות השופטת, באופן מידתי.

הארגון פועל לשקיפות ופיקוח על הרשות השופטת באמצעות פרסום פרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים, הוצאת שופטים לא ראויים מהמערכת ודרישה לחשיפת ניגודי עניינים. הארגון גם פועל במסגרת החקיקה בכנסת, באמצעות הגשת בקשות לתיקוני חקיקה בתחום עבודת השופטים ומערכת המשפט.

במסגרת הפעילות לפיקוח ושקיפות ברשות השופטת, הארגון קידם^{[דרוש מקור]} את הקמת נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (הנבת"ם), כדי לבקר את התנהלות מערך התביעה המשטרתית והפרקליטות.

הפורום המשפטי נלחם בתופעת השמדת תיקי חקירה וביעור מוצגים ללא נהלים מוסדרים, ומבצע מעקב אחר תיקון הליקויים במערכת וחקירת המעורבים בפרשות שנחשפו.^{[דרוש מקור]}

מומחי הפורום המשפטי מסייעים לתושבי יו"ש שנפגעו מסירוב לא חוקי להעניק להם שירות באזור מגוריהם.^{[דרוש מקור]}

הפורום פועל להחלת "חקיקה במקביל" - כך שכל חוק שמתקבל בכנסת יחוקק מיד ובמקביל כצו אלוף ויהיה תקף גם ביהודה ושומרון.

הארגון משתמש בכלים משפטיים כדי להיאבק בתנועת החרם על ישראל (BDS). הפורום הצטרף, על פי בקשתו, להגנה על חוק החרם בבג"ץ בעתירות נגדו שהגישו ארגוני שמאל, אשר טענו כי הקריאות לחרם חסות תחת חופש הביטוי.^[13] כמו כן, הפורום נערך לייצג אנשים וחברות שנפגעו מקריאות לחרם עליהם.^[14]

• חוננו
• ארגון זכויות האדם ביש"ע

•   אתר האינטרנט הרשמי של הפורום המשפטי למען ישראל ציונית ודמוקרטית (באנגלית)
•   הפורום המשפטי למען ישראל, ברשת החברתית פייסבוק
•   הפורום המשפטי למען ישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב
• עדי גרסיאל, גם למתנחלים יש זכויות אדם, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2004
• משה כהן, מסנגרים על הימין, באתר nrg‏, 12 במרץ 2005
• הודעה שפרסם הפורום המשפטי בנוגע לחוקיותו של חוק פינוי-פיצוי, אתר "דעות"
• נדב שרגאי, הפורום המשפטי: חוק פינוי-פיצוי מכשיר גירוש ערבים, באתר הארץ, 27 בפברואר 2005
• חגית רוטנברג, המנכ"ל לא נח, באתר ערוץ 7, 11 בספטמבר 2008
• אלירן אהרון, רוצה שופטים שמרניים ולא אקטיביסטיים, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2016   (ראיון עם שרת המשפטים איילת שקד בכנס הפורום המשפטי למען ישראל)
• הפורום המשפטי למען ישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"