הלמוט אוברלאנדר

אוברלאנדר נולד בהלבשטט,^[6] במושבה מולוצ'נה שהייתה יישוב רוסי במה שכיום הוא מחוז זפוריז'יה באוקראינה. כגרמני אתני שנולד וחי באוקראינה (באותה תקופה ברית המועצות) במלחמת העולם השנייה, הוא גויס לכוחות הגרמנים בגיל 17 כדי לשמש כמתורגמן עבור יחידת Einsatzkommando 10a שהיה חלק מאיינזצגרופן D^[1] כשנכנסה לאוקראינה הסובייטית בשנת 1941. תפקידו כלל האזנה ותרגום שידורי רדיו רוסיים, פעל כמתורגמן במהלך הקשרים בין הצבא לאוכלוסייה המקומית ואבטחה על האספקה הצבאית. במהלך הלחימה פעל תחת פיקודו של קורט כריסטמן. היחידה שבה שירת אוברלאנדר הייתה יחידה סמגרת איינזצגרופה ד' - SK 10a שהייתה כפופה לגרופנפיהרר אוטו אולנדורף ופעלה בדרום אוקראינה.

בית המשפט הפדרלי של קנדה, בתיק "אוברלנדר נגד קנדה (התובע הכללי)",^[10] נקבע כי אוברלנדר היה חלק מיחידת Ek 10a של איינזצגרופן D במהלך מלחמת העולם השנייה. בית המשפט הפדרלי של קנדה אפיין את איינזצגרופן D כאחת מכמה חוליות המוות, האחראיות להרג יותר משני מיליון בני אדם, שרובם היו אזרחים ורובם יהודים. על פי הפסיקה, משנת 1941 עד 1943 שימש אוברלאנדר עם Ek 10a כמתורגמן וסייען. בנוסף לעבודת התרגום, הוטלה משימת מציאת והגנה על מזון וצחצוח מגפיים. הוא חי, אכל, טייל ועבד במשרה מלאה עם חיילי ה-Ek 10a. בשנים 1943–1944 שירת בחיל הרגלים בצבא הגרמני.

אוברלאנדר היגר לקנדה עם אשתו מרגרט בשנת 1954, שם ניהל עסק בתחום הבנייה והתגורר בקיטצ'ר-ווטרלו באונטריו. הוא הפך לאזרח קנדי בשנת 1960.^[10] בשנת 1995 ממשלת קנדה יזמה נגדו הליך של היפוך התאזרחות וגירושו. ב-28 בפברואר 2000 דיווח השופט אנדרו מק'קיי על ממצאיו: הוא הגיע למסקנה כי אין ראיות לכך שאוברלאנדר היה מעורב, במישרין או בעקיפין, בביצוע פשעי מלחמה או פשעים כלשהם נגד האנושות . עם זאת ייתכן שהוא לא גילה את תיעוד המלחמה שלו במהלך ראיון ההגירה שלו בשנת 1953 בקרלסרוהה, גרמניה. ממשלת קנדה קבעה כי נימוק מידע זה מהווה סיבה מספקת כדי להסיר מאוברלאנדר את אזרחותו הקנדית. אנדרו טלגדי, שהיה חבר הפרלמנט של אוברלנדר, והיה באותה תקופה מזכירו הפרלמנטרי של שר האזרחות וההגירה, התפטר מתפקידו בשל התנגדותו להחלטה זו.^[11]

באוקטובר 2008 שללה הממשלה את אזרחותו של אוברלאנדר.^[12] בנובמבר 2009 ביטל בית המשפט הפדרלי לערעורים החלטה זו ובכך החזיר את אזרחותו.^[2]

בשנת 2012 שוב הוסרה מאוברלנדר אזרחותו באמצעות צו מועצה של ממשלת קנדה.^[13] אוברלאנדר ערער על הוראת 2012 לבית המשפט הפדרלי של קנדה, שבית המשפט דחה בשנת 2015.^[14] לאחר מכן ערער אוברלאנדר על החלטת 2015 לבית המשפט הפדרלי לערעורים של קנדה. בשנת 2016 בית המשפט קיבל את ערעורו, תוך שהוא מחסל את הוראת הממשלה.^[4] ביולי 2016, בית המשפט העליון של קנדה דחה את בקשת הממשלה לרשות ערעור על ההחלטה. כתוצאה מכך, על מנת לגרש את אוברלאנדר לצורך משפט, על הממשלה היה להוכיח תחילה שהוא השתתף מרצון בפעילות כיתות המוות עקב פסק הדין של בית המשפט העליון מ–2013 לפיו אשמה על ידי חברותו בארגון איננה עילה מספקת כדי להיחשב לפושע מלחמה.^[15]

ביולי 2017 השתמשה ממשלת קנדה שוב בצו מועצה כדי לשלול מאוברלאנדר את אזרחותו הקנדית בפעם הרביעית.^[16][17] בספטמבר 2018 קבע שופט בית המשפט הפדרלי, מייקל פלן, כי הביטול הרביעי הזה היה כדין. רק בית המשפט הפדרלי לערעורים יכול היה לדון בערעור על החלטתו של פלן ולאוברלאנדר לא הייתה זכות אוטומטית לערער על החלטת בית המשפט האחרונה, אך היה עליו לבקש רשות ערעור. בדיווח חדשותי נאמר כי הוא "התמודד עם סיכונים מוגברים של העמדה לדין אם אי פעם יגורש לגרמניה, שם היה אזרח בעבר. בשינוי מדיניותה מנסה גרמניה כעת בשנות ה-90 לחייהם לדונם כשותפים לפשעי מלחמה נאצים".^[18] ב-25 באפריל 2019, בית המשפט הפדרלי לערעורים דחה את בקשתו של אוברלאנדר לפתוח את תיקו מחדש בשל הטיה לכאורה של השופט מיכאל פלן בשנת 2008.^[19] החלטת בית המשפט לערעורים התקבלה פה אחד.^[7] ב-5 בדצמבר 2019, בית המשפט העליון של קנדה סירב להעניק לאוברלאנדר אישור לערער על החלטת בית המשפט הפדרלי, תוך פינוי הדרך לגירושו מהמדינה.^[8][20]

בשנת 2020 נודע כי הרשויות בקנדה החלו בתהליך גירושו מהמדינה^[21] ובוועדת החקירות של רוסיה פתחו הליך פלילי נגדו על אשמתו ברצח 30,000 מתושבי מחוז רוסטוב.^[22][23]

נפטר ב-20 בספטמבר 2021.