דומיננטה

בשימוש הקלאסי של המושג, יהיה אקורד הדומיננטה האקורד שבסיסו הוא על צליל הדרגה החמישית בסולם. בסולם דו מז'ור, יהיה זה האקורד סול מז'ור (G) על היפוכיו השונים והרחבותיו (נהוג לסמן את הדרגה החמישית באות הרומית V).

בדרגה החמישית נוצר שילוב בין הצלילים המתוחים בסולם, לדוגמה בסולם דו מז'ור צלילי הדרגה החמישית הצלילים הם סול, סי ורה. הצליל סול כאשר הוא נמצא בשורש האקורד שואף להיפתר לטוניקה, וכן הצליל סי נמצא חצי טון מתחת למרכז הטונאלי של הסולם (דו) ורוצה להיפתר אליו.

על מנת להגביר את המתח שיוצר אקורד הדומיננטה, נהוג להשתמש באקורד מרובע (בדוגמתנו, G7): משולש מז'ורי בתוספת ספטימה קטנה (סול, סי, רה ופה) אשר ידוע גם בכינויו "דומיננט-ספטאקורד" (דומיננטה עם ספטימה), באקורד זה נוסף הצליל פה אשר ביחד עם סי יוצר את הטריטון של הסולם ומגביר את הרצון להיפתר לטוניקה.

מבחינת רמת המתח, יכולים אקורדים נוספים לתפקד כאקורדים דומיננטיים (אם כי הם לא מכונים "דומיננטה"), מאחר שהפונקציה שלהם במהלכים הרמוניים מסוימים גורמת להם להוביל אל הטוניקה. אקורדים בעלי פונקציה דומיננטית שימושיים הם, למשל, דרגה שלישית בהיפוך ראשון במז'ור ובמינור, ואקורדים, בהיפוכים שונים, של הדרגה השביעית.

בסולם דו מז'ור, דרגה שלישית בהיפוך ראשון היא המשולש המינורי סול-סי-מי. במינור, בו השימוש בשלישית כדרגה דומיננטית רווח יותר, הדרגה השלישית בהיפוך ראשון היא המשולש סול-סי במול-מי במול. השימוש בדרגה השלישית בקדנצה יגיע לרוב אחרי דרגה ראשונה בהיפוך שני (אקורד קוורטסקסט; בסולם דו מז'ור מדובר במשולש סול-דו-מי). לכן יש הרואים בדרגה השלישית "הסטה" של צליל אחד מן האקורד הקודם. המוקירים את שיטת הבס הממוספר רואים בכל קדנצה שבה ישנו בבס צליל הדרגה החמישית כ"השהיה" של אקורד הדרגה החמישית או הסטה שלו, ולכן בקדנצה זו השימוש כולו הוא בדרגה חמישית.

דרגה שביעית היא דרגה בעלת פונקציה דומיננטית חזקה מאוד. בהיפוכה הראשון הדרגה השביעית שימושית כתחליף לדומיננטה של הדרגה החמישית. המלחין והתאורטיקן החשוב ארנולד שנברג כינה אותה "חמישית בלי רגל" משום שניתן לראות את הדרגה השביעית כדומיננט-ספטאקורד ללא צליל הבסיס. פרט למשולש של הדרגה השביעית, נפוצים בשימוש כדומיננטה על דרגה זו גם כל ההיפוכים של ספטאקורד הבנוי עליה. במז'ור יהיה זה מרובע חצי מוקטן (סי-רה-פה-לה בסולם דו מז'ור). במינור נוכל להשתמש בשביעית המועלה (מינור הרמוני), כאקורד מוקטן, לו מיוחס מתח רב במיוחד, בסולם המינורי (סי בקאר-רה-פה-לה במול בסולם דו מינור). נהוג להשתמש בדרגה שביעית עם ספטימה מוקטנת (כלומר, באקורד מוקטן ולא רק בחצי מוקטן) אף בסולם המז'ורי, על-אף שמדובר בסטייה מצלילי הסולם (הנמכת הדרגה השישית שלו), לדוגמא בסולם דו מז׳ור באקורד סי-רה-פה-לה במול.

דומיננטה שניונית היא אקורד דומיננטה של הדרגות הדיאטוניות של הסולם. הדומיננטה השניונית הנפוצה ביותר היא הדומיננטה של הדומיננטה (בסולם דו מז'ור יהיה זה אקורד רה מז'ור, הבנוי על הדרגה החמישית של סול). בדומיננטה שניונית משתמשים כאשר רוצים לחזק ולהדגיש דרגה מסוימת בסולם. הדומיננטה השניונית דורשת להיפתר לקווינטה מתחתיה, וכך מדגישה או "מאירה" את הדרגה אליה נפתרה הדומיננטה. ביצירות קלאסיות רבות נעשה שימוש בדומיננטות שניוניות על מנת להוסיף עניין ליצירה ולהרמוניה.

דוגמאות לדומיננטות שניוניות (על סולם דו מז'ור):

A7 -> Dm -> C (ניתוח המהלך ההרמוני במקרה זה הוא: דרגה חמישית של שנייה מינורית ולאחר מכן חזרה לטוניקה

E7 -> Am -> C - דרגה חמישית של דרגה שישית וחזרה לדרגה הראשונה.

D7 -> G7 -> C - דרגה חמישית של דרגה חמישית וכו'.

למעשה אפשר להשהות כל אקורד על ידי ניגון של הדומיננטה שלו לפניו וכך ליצור עניין נוסף ביצירה.

דומיננטה מורחבת זהו מהלך של שלושה אקורדים דומיננטיים או יותר אשר כל אחד מהם נפתר לדומיננטה הנמצאת קווינטה מתחתיו, במצב כזה הטונאליות של הסולם נפגעת ומטושטשת, ולכן בניתוח המהלך כולו לא נתייחס לאף אקורד כדרגה מסוימת עד שיתברר לנו באיזה סביבה טונאלית אנו נמצאים.

לדוגמה במהלך הבא:

F#7 -> B7 -> E7 -> A7 - > D-7 - > G7 -> C

רק כאשר אנו מגיעים למהלך D-7 > G7 > C מתברר לנו שאנו בסולם C ולכן A7 הוא דרגה חמישית של שנייה, אך כל האקורדים שקודמים לו אין להם שום דרגה מוגדרת.

• תאוריית המוזיקה

• דומיננטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)