דובי זלצר

ברנרד (בֶּנוֹ) זלצר נולד ב-1932 בעיר יאשי שבמולדובה, רומניה,^[2] ובהמשך, עבר עם משפחתו לבירה בוקרשט. בגיל חמש החל ללמוד נגינה בפסנתר ובגיל 11 כבר למד תאוריה וקומפוזיציה. בגיל 14, הלחין את המחזמר הראשון שלו, שנקרא "הארץ ללא מבוגרים" והועלה על במת "התיאטרון המקצועי לילדים" בבוקרשט.

בסוף 1947, בגיל 16, העפיל לארץ ישראל עם אחיו חיים באונייה "עצמאות"^[3] במסגרת "עליית הנוער". אונייתם נתפסה על ידי הבריטים והמעפילים הועברו למחנות המעצר בקפריסין, שם עיברת את שמו ל"דב". עם הקמת המדינה, שוחרר מהמחנה, זלצר עלה לישראל והשלים את לימודיו בקיבוצים בית זרע ומשמר העמק. בנוסף, למד מוזיקה ונגינה בפסנתר במוסדות שונים - בין היתר, אצל מרדכי סתר ופרנק פלג. בהמלצת פלג, הוא קיבל מלגה ללימודי המשך במוזיקה בקונסרבטוריונים בחיפה ואחר כך בתל אביב.

ב-1950, שנתיים בלבד לאחר עלייתו ארצה, נמנה זלצר עם מקימי להקת הנח"ל, התמנה למנהלה המוזיקלי הראשון והלחין ללהקה את שיריה הראשונים, בהם "הורה היאחזות" ו"יא ירח". בלהקת הנח"ל הוא הכיר את מי שהפכה לאשתו, הזמרת גאולה גיל, עימה נסע באמצע שנות ה-50 לניו יורק ושם הקימו את להקת "אורנים צבר" (Oranim Zabar Troupe), שביצעה שירי פולקלור ישראליים.^[4]

זלצר המשיך ללמוד והשתלם בקומפוזיציה ובניצוח באוניברסיטת ניו יורק. הוא ניהל מוזיקלית להקות ותזמורות שונות בארצות הברית ובארץ וניצח עליהן, וכן עסק בהוראת המוזיקה. באמצע שנות ה-60 שבו בני הזוג לישראל.

בני הזוג גיל וזלצר התגרשו בניו יורק ב-1968. מספר ימים לאחר מכן, נישא זלצר למעצבת האופנה האיטלקייה גרציאלה פונטנה (אנ'), שהגיעה לישראל מיד לאחר מלחמת ששת הימים.^[5] לאורך שנים, חילקו בני הזוג את זמנם בין ישראל (בה התגוררו ביפו העתיקה)^[6] לפריז ולאיטליה. נכון ל-2021, הוא גר עם רעייתו ברומא.^[7]

זלצר הלחין שירים למחזות זמר ולסרטים ישראליים רבים. הוא שילב בלחניו מגוון סגנונות מוזיקליים, מבלדות ועד פופ.

בין יצירותיו הידועות:

הלחנת שירי מחזות הזמר "קזבלן" ("יש מקום", "כל הכבוד", "כולנו יהודים"), "עוץ לי גוץ לי" ("בוקר טוב"), "איי לייק מייק" ("לחיי העם הזה", "מה בסך הכל צריך בן אדם?") והמחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום", הלחנת שירי המחזה היידי "המגילה" של איציק מאנגר וחלק משירי המופע "שוק המציאות" של אלתרמן ("בובות שעווה").

הלחנת פסקול לסרטי הקולנוע "אני ירושלמי", "טוביה ושבע בנותיו", "שלושה ימים וילד", "הבריחה אל השמש", "מבצע יונתן", "שמונה בעקבות אחד", "אני אוהב אותך רוזה" ואחרים.

הלחנת שירים ללהקות צבאיות ("הורה היאחזות", "הימים האחרים", "המפקד תמיד צודק", "יא ירח", "יונתי בחגוי הסלע", "נאחז בכל משלט" ועוד).

בסוף שנות ה-70, זלצר הוציא לאור תקליט אינסטרומנטלי ששילב בין דיסקו למוזיקה מזרחית.

ב-1995 כתב, יחד עם חיים קינן, את שיר הנושא לסדרת הטלוויזיה "רמת אביב ג'", "איתך", אותו שרה הזמרת ליאורה.

בשנות ה-80 החל לכתוב בעיקר בתחום המוזיקה הקלאסית.

זלצר חיבר יצירות סימפוניות. ביניהן, "הפיוט והנבואה של התנ"ך" (אותה ביצעה בשנות ה-60 התזמורת הסימפונית של וינה עם הזמר תיאודור ביקל כקריין היצירה; כמו כן "קינה ליצחק" (הרקוויאם לזכרו של יצחק רבין); וכן את "בערוב ימים" (שנוגנה ב-2007 על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה).

זלצר הרבה לשתף פעולה עם חיים חפר:

"אנחנו לא נפסיק לשיר", "אני עושה לי מנגינות", "בית אבי", "המלחמה האחרונה", "הנני כאן", "העיירה של טוביה", "השר משה מונטיפיורי", "לחיי העם הזה", "מה בסך הכל צריך בן אדם?", "רוזה", "שימר�� לי על המנגינה".

זלצר שיתף פעולה גם עם עמוס אטינגר:

"אם זה בספטמבר", "יפו", "יש מקום", "לשיר ילדה לשיר", "נערה ושמה כנרת".

הזמר יהורם גאון הרבה לבצע את שיריו של זלצר, בהם "ארץ צבי", להיטי "קזבלן" ("יש מקום" וכל הכבוד"),וכן להיטים רבים נוספים, כולם למילותיו של חיים חפר : "אני עושה לי מנגינות", "הנני כאן", "השר משה מונטיפיורי" (שלושתם מהסרט "אני ירושלמי"), "אנחנו לא נפסיק לשיר", "בית אבי", "המלחמה האחרונה", "העיירה של טוביה", "רוזה", "שימרי לי על המנגינה" ועוד.

לזמרת גאולה גיל זלצר הלחין בין היתר את "אולי תרדו שם", "אם זה בספטמבר", "דבר אלי בפרחים", "הגבעות הכחולות", "למה לובשת הזברה פיג'מה?", "למנצח שיר מזמור", "לשיר ילדה לשיר", "נערה ושמה כנרת", "שמונה בעקבות אחד" ועוד.

(חלק ממחזות הזמר זכו להפקות מחודשות עם השנים)

• שוק המציאות - למילים מאת נתן אלתרמן, 1965
• מגילה לידער - לטקסט ביידיש מאת איציק מאנגער, תיאטרון החמאם, 1965^[8]
• עוץ לי גוץ לי - לטקסט של אברהם שלונסקי, הצגת בכורה עם התיאטרון הקאמרי, 1966
• המגילה - לטקסט של איציק מאנגער ודברי קישור מאת חיים חפר, 1966
• קזבלן - מחזמר לטקסט של יגאל מוסינזון ויואל זילברג מילים לשירים: חיים חפר, עמוס אטינגר ודן אלמגור, תיאטרון גיורא גודיק, 1967
• רביזור - לטקסט של גוגול, תרגום לעברית נסים אלוני ומילים לשירים חיים חפר, תיאטרון העונות, 1967
• איי לייק מייק - מבוסס על מחזה מאת אהרן מגד, טקסט מאת יואל זילברג ומילים לשירים מאת חיים חפר, תיאטרון גיורא גודיק, 1968
• שירי חומש - לטקסט מאת איציק מאנגער ותרגום ודברי קישור מאת חיים חפר, התיאטרון העממי, א. דשא פשנל, 1969
• יאוש יושב על ספסל - לטקסט מאת ז'אק פרוור בתרגום עברי של עדה בן נחום, 1969
• לחיות עוד קיץ - לטקסט מאת חיים חפר, תיאטרון הלן הייס, ברודוויי, ניו יורק, 1971
• שלושה הוצמאך - לטקסט של איציק מאנגער בתרגומו של יעקב שבתאי, התיאטרון הקאמרי, 1978
• אלוף בצלות ואלוף שום - לטקסט של לאה נאור, ע"פ חיים נחמן ביאליק, רשות השידור, 1980
• החייט המכושף - לטקסט מאת שלום עליכם, תיאטרון יידישפיל, 2001

• "משפחת שמחון" - במאי יואל זילברג, 1964
• "אולי תרדו שם" - במאי ישראל ויסלר ומפיק אמציה חיוני, 1964
• "שמונה בעקבות אחד" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1965
• "מבצע קהיר" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1966
• "פורטונה" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1966
• "שלושה ימים וילד" - במאי ומפיק אורי זוהר, 1967
• "ארבינקא" - במאי ומפיק אפרים קישון, 1967
• "טוביה ושבע בנותיו" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1968
• "מרגו שלי" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1969
• "הפריצה הגדולה" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1970
• "מלכת הכביש" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1971
• "אני ירושלמי" - במאי יהורם גאון, 1971
• "אני אוהב אותך רוזה" - במאי משה מזרחי, 1972
• "קזבלן" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1973
• "קוני למל בתל אביב" - במאי יואל זילברג, 1976
• "מבצע יונתן" - במאי ומפיק מנחם גולן, 1977
• "מיליונר בצרות" - במאי יואל זילברג, 1978
• "השגריר" - מותחן שהופק על ידי חברת קנון גרופ וצולם בישראל, 1982
• "המגילה 83" - במאי אילן אלדד, 1983 (עבור הטלוויזיה הגרמנית)
• "המאהב" - במאית מיכל בת-אדם, 1986
• "מקום ליד הים" - במאי רפאל רביבו, 1988
• "טיפת מזל" - במאי זאב רווח, 1992
• "רמת אביב גימל" - נעימת הפתיחה ומוזיקה לסדרה, 1995
• "השיבה מהודו" - במאי ומפיק מנחם גולן (על פי ספרו של א. ב. יהושע), 2002

• הפיוט והנבואה של התנ"ך - לקריין ולתזמורת סימפונית עם תיאודור ביקל, 1963
• החוויה הישראלית - מוזיקה להצגת מולטימדיה ביפו, 1983
• סטמפניו - אגדה דרמטית מבוססת על רומן מאת שלום עליכם, לקריין, כנר סולן ותזמורת סימפונית
• מסורת - שירי עם ממסורת יהודי אירופה מעובדים לכינור סולו ולתזמורת סימפונית, 1986
• המגילה הזאת - אודה למגילת העצמאות בהשתתפות סולן, מקהלה ותזמורת סימפונית, 1986
• רפסודיה חסידית - לכינור ולתזמורת סימפונית שאותה הקדיש המלחין לכנר הסולן, לורד יהודי מנוחין, 1990
• הזהב שבאפר - פואמה רפסודית לתזמורת סימפונית, זמרת מצו סופרן ומקהלת ילדים, לציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד, 1991
• אסמרלדה - אופרה בארבע מערכות המבוססת על הרומן של ויקטור הוגו עלובי החיים לליברית מאת ז'אק רמפל, 1995
• יזכור ליצחק - רקוויאם לזכרו של יצחק רבין, היצירה כתובה לתזמורת סימפונית, מקהלה מעורבת, מקהלת ילדים וזמרים סולנים. את הטקסט ערך דר' שלום רצבי, 1998
• בערוב ימים - מחזור שירים לתזמורת סימפונית ולזמרת סופרן על פי מילים של המשורר בשפת היידיש אברהם סוצקבר, 2004

(רשימה חלקית)

• שלישית גאולה גיל
• הפיוט והנבואה של התנ"ך, עם תיאודור ביקל ותזמורת סימפונית
• שירים אחרי המלחמה - עם שלישיית גאולה גיל
• עוץ לי גוץ לי - מחזמר
• המגילה - מחזמר עם משפחת בורשטיין
• קזבלן - מחזמר עם יהורם גאון
• איי לייק מייק - מחזמר בתיאטרון גיורא גודיק
• יהורם גאון 79 - שירי חיים חפר ודב זלצר, 1979
• Tradition - יצירות המבוססות על נושאים יהודיים, לכינור סולו ולתזמורת סימפונית, עם יצחק פרלמן
• רוויזור - מחזמר עם יוסי בנאי
• אני ירושלמי - פסקול הסרט
• שירי החומש - מחזמר
• רומנסות בלדינו - עם יהורם גאון
• שוק המציאות - עם יונה עטרי ואילי גורליצקי
• שלושה הוצמאך - התיאטרון הקאמרי
• בלב אחד עם דובי זלצר - אוסף
• דובי זלצר - המיטב, אוסף כפול, 2008
• יזכור ליצחק - עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית

• 1965 – פרס עבור המוזיקה לסרט "ידיים" של אמציה חיוני
• 1966 – כינור דוד: מלחין השנה
• 1967 – בחירת "עוץ לי גוץ לי" כמחזמר הטוב של השנה
• 1968 – זכייה בכינור דוד: מלחין השנה
• 1968 – בחירת "קזבלן" כמחזמר הטוב של השנה
• 1984 – פרס אקו"ם - פרס השופטים על מפעל חיים
• 1985 – פרס מאנגר – על תרומה לתרבות ומוזיקה יהודית
• 1987 – פרס בית שלום עליכם – על תרומתו לתרבות ולמוזיקה היהודית
• 1997 – פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע - "פרס אופיר" עבור מפעל חיים בכתיבת מוזיקה לסרטים
• 2000 – פרס ראש הממשלה על יצירה המנציחה את זכרו של מנהיג – "קינה ליצחק"
• 2000 – פרס קרן לרנר על מפעל חיים לתרומה לתרבות היידיש
• 2001 – תעודת הוקרה של עיריית ירושלים לפעילות מבורכת ויוצאת דופן בתחום הזמר העברי
• 2003 – פרס מגן הכנסת על מפעל חיים בתחום הזמר העברי
• 2007 – פרס שר התרבות המדע והספורט על מפעל חיים בתחום הזמר העברי

השופטים נימקו את קבלת הפרס במילים הבאות:

"זלצר הוא אחד היוצרים הפוריים והמגוונים ביותר בשדה הזמר הישראלי... הוא ידע לשקף את ההוויה המקומית של ארץ ישראל בלחנים מקוריים ובשירים המושרשים היטב בנוף חיינו. שיריו אהובים ומושרים בערבי שירה בציבור, זוכים לעיבודים חדשים והם מבוצעים על ידי זמרים שעוד לא נולדו כששירים אלה הוקלטו לראשונה וכיכבו במצעדי הפזמונים. זלצר הוא מגדולי המלודיסטים הפועלים בארץ ושיריו נושאים חותם ישראלי מובהק הקשור למקום והזמן בו הם נכתבו... זלצר תרם גם לשימור תרבות היידיש והלדינו, בזכות השירים הרבים בשפות אלה שהוא הלחין או עיבד לאורך השנים".

• 2009 – פרס ישראל על פעילותו בתחום הזמר העברי
• 2013 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים
• 2021 – אות "גיבור תרבות" מטעם תיאטרון הבימה
• 2022 – פרס על מפעל חיים לתרומה ראשונה במעלה לפסקול הקולנוע הישראלי מטעם פסטיבל "סאונדטראק" Soundtrack

• אוקטובר 2021, מופע הצדעה בתיאטרון הבימה, במלאת לו 90^[9]

• דובי זלצר: עושה המנגינות, כנרת זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור.(הספר בקטלוג ULI)
• אסנת גולדפרב-ארזואן, "למי יש יותר כבוד? המחזמר קזבלן כמעצב תרבותי ישראלי", פעימות 4 (2020), עמ' 162-147.

•   אתר האינטרנט הרשמי של דובי זלצר
•   דובי זלצר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דובי זלצר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• דובי זלצר, באתר שירונט
•   דובי זלצר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
•   דובי זלצר, באתר Discogs (באנגלית)
• דובי זלצר, דף שער בספרייה הלאומית
• דובי זלצר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• דובי זלצר, בארכיון הבימה
• דב זלצר, באתר פרס ישראל
• בן שלו, דבר אלי בשירים, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2008
• פרס ישראל לנחום היימן ודובי זלצר, באתר ynet, 18 במרץ 2009
• טלילה אלירם, "עושה המנגינות" מאת דובי זלצר, לא מפסיק לשיר, באתר הארץ, 16 בפברואר 2011
• רפאל בשן, מונולוג של דובי זלצר, מעריב, 29 ביולי 1966
• יעקב בר-און, מנגינות פסקול ישראל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 בנובמבר 2011, פורסם במקור ראשון
• טל פרי, ‏יש כבוד לדובי זלצר: "היה לי מזל להשתלב ביצירות שהזמן עשה להן חסד", באתר גלובס, 29 בנובמבר 2012
•   שלוש בגטלות לפסנתר מאת דובי זלצר בביצוע חגי יודן, סרטון באתר יוטיוב
•   מחזור שירי היידיש "בערוב ימים" מאת דובי זלצר בביצוע שרון רוסטורף-זמיר וחגי יודן, סרטון באתר יוטיוב
•   דובי זלצר, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
• דובי זלצר באסופת מלחיני שירי משוררים, בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
• שגיא בן נון‏, המוזיקאי דובי זלצר בן 90: "מה אעשה, אצעק ברחוב שאני הלחנתי את 'קזבלן'?", באתר וואלה, 18 באוקטובר 2021
•   איריס לביא, השירים של דובי זלצר, כאן רשת ב – תוכניות מיוחדות, 17 בפברואר 2022
•   בן שלו, גם אחרי 55 שנה הפסקול שהלחין דובי זלצר מתנפל על האוזן, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2022