דגל לבנון

במהלך המאות ה-17 וה-18 השתמשו המרונים בדגל לבן עם ארז במרכז^[1].

במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם לגיון מרוני (אנ') תחת דגל צרפת, והוא השתמש לדגלו בדגל לבן שעליו סאלטייר אדום וארז שחור.

לאחר המלחמה, הניפו המרונים את הדגל בהר הלבנון, בו שלטו^[1].

לאחר הקמת לבנון הגדולה במסגרת המנדט הצרפתי על לבנון ב-1920, הדגל ששימש את לבנון היה דגל צרפת, עם תוספת של ארז הלבנון באמצע הדגל. הדגל עוצב על ידי נשיא תנועת ההתנגדות לשלטון העות'מאני, נאום מוקרזל. לדגל היו גרסאות בהן הארז הופיע בשחור או עם גזע חום.

לאחר עצמאות לבנון מצרפת הסכימו המיעוטים הלבנונים במסגרת האמנה הלאומית על חלוקת הכוח הפוליטית בלבנון, וכחלק מההסכמות אישרו את הדגל הלבנוני. הדגל הנוכחי עוצב בביתו של חבר הפרלמנט סאיב סלאם. ב-12 באוקטובר 1943 התקיימה ישיבת פרלמנט בה נכחו 7 צירים בלבד, תחת מצור של חיילים סנגלים מצבא צרפת. לפני שפרצו החיילים אל הבניין, הספיקו חברי הפרלמנט להחליט על שינוי הדגל.^[2] הדגל אומץ על ידי לבנון באופן רשמי ב־7 בדצמבר 1943 על ידי הפרלמנט.

מאחר שהארז היה סמל הבדלנות הלבנונית בשנת 1919–1920, עלה נושא הדגל לדיון בתקופות של משבר במחצית השנייה של המאה ה-20, וסונים, שיעים ודרוזים מיעטו להניף אותו, משום שהוא סימל בעיניהם את ההגמוניה המרונית. אולם בראשית המאה ה-21 השלימו רוב בני העדות המוסלמיות עם הדגל.^[2]

הדגל מורכב משני פסים אדומים, אחד למעלה ואחד למטה, שמופרדים על ידי פס לבן שגודלו פי שניים מהפס האדום (יחס של 1:2:1 - פס ספרדי) ובמרכז עץ ארז ירוק שנוגע בשני הפסים האדום ורוחבו הוא שליש מרוחב הדגל.

במלחמת העולם הראשונה, הצבעים אדום ולבן היו צבעי הלגיון הלבנוני. האדום מסמל את ההקרבה והלבן את הטוהר. עץ הארז הירוק במרכז הדגל מסמל שמחה ושגשוג. הוא גם סמלה העתיק של לבנון מאז ימי התנ"ך.

•  
  דגל מדינת לבנון החופשית
•  
  דגל צבא דרום לבנון
•  
  דגל הלגיון המרוני הצרפתי במלחמת העולם הראשונה

• סמל לבנון
• המנון לבנון

• דגל לבנון, באתר דגלי העולם (באנגלית)
• דגל לבנון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)