דביבון מצוי

על אף שידועים מקרים של דביבונים מצויים שחיו בשבי יותר מ-20 שנים, בדרך כלל הם חיים 1.8–3.1 שנים. פרט יכול לשקול בין 5 ל-26 ק"ג. בפניו סביב עיניו יש צבעים שחורים. הוא בעל זנב עבה עם טבעות כהות ובהירות לסירוגין (5–7 טבעות שחורות). צבע פרוותו של הדביבון המצוי הוא תערובת של אפור, חום ושחור. במקרים נדירים הדביבון המצוי יכול להיות לבקן. אורך גופו 40–70 ס"מ ואורך זנבו 24–26.5 ס"מ.

ההזדווגות בדרך כלל מתרחשת בינואר או בפברואר (משך ההריון בין 60–70 יום), והנקבה ממליטה 4–7 גורים באפריל או במאי (משתנה בהתאם לאקלים). דביבונים מתגוררים בדרך כלל בעצים חלולים, מאורות קרקע או במערות. הזכר אינו משתתף בגידול הגורים. לקראת סוף הקיץ הגורים נגמלים מיניקה ומתחילים להאכיל את עצמם.

הדביבון המצוי פעיל בדרך כלל בלילה. הוא אוכל-כול. תזונתו מורכבת מכ-40% חסרי חוליות, 33% צמחים (למשל גרגרים) ו-27% בעלי חוליות. פירוש המילה lotor בשמו הלטיני היא "רוחץ". הדביבון המצוי נודע כ"רוחץ" את מזונו לפני אכילתו, אך הוא לא באמת רוחץ אותו, אלא המים עוזרים לו להרגיש את המזון (ישנם חוקרים הטוענים כי התנהגות זאת נובעת מכך שלפני אלפי שנים הדביבון היה רוחץ את הצפרדעים הרעילות שאכל במים כדי שייצא מהן הרעל, ובמשך השנים התחיל לרחוץ כל מזון מתוך אינסטינקטים^{[דרוש מקור]}).

בתקופות של חורף קשה הוא עשוי לישון במשך תקופות ממושכות, אך לא לישון שנת חורף.

הדביבונים יכולים לחלות בכלבת, ולהדביק בני אדם על ידי נשיכות. בשנת 2021, מתוך 3,663 בעלי חיים שדווחו כחולים בכלבת בארצות הברית, כ-28% היו דביבונים.^[3]

דביבונים סובלים מפטוגנים נוספים, כגון נגיף הפארוו הכלבי, כלבלבת, וסוגים של תולעים נימיות (Baylisascaris procyonis).^[4]

•  
  דביבון מצוי
•  
•  
•  
•  
•  

• דביבון מצוי, באתר ITIS (באנגלית)
• דביבון מצוי, באתר NCBI (באנגלית)
• דביבון מצוי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• דביבון מצוי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• דביבון מצוי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• דביבון מצוי, באתר GBIF (באנגלית)
• למה הדביבון שוטף את מזונו?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה