גילוי נאות

השימוש המקורי והנרחב בגילוי נאות נעשה בתחומי הכלכלה, והוא אחת מהמטלות החשובות של רואה חשבון, המבקר את הפעילות החשבונאית במערכת כלכלית: בדוחות כספיים של חברה או של ארגון כלכלי מוטלת עליו הדרישה לצרף גילוי נאות, ובו כל העובדות המהותיות והחשובות, כדי שאלה יתנו תמונה ברורה על מצבה הפיננסי של החברה.

בעת הנפקת מניות הגילוי הנאות נרחב יותר, והוא כולל את תחומי הפעילות של החברה, את תוצאותיה הכספיות ואת הסיכונים שהיא נחשפת אליהם בפעילותה. כן הוא כולל פרטים על ניירות הערך המוצעים לציבור ועל השימוש שהיא מייעדת לתמורה שתתקבל מהנפקתם.

השימוש בביטוי נפוץ גם בחקיקה המשפטית על כל תחומיה, והדרישות לגילוי נאות משובצות בחוקי הכנסת ובתקנות נלוות, בעיקר בכל הנוגע למערכת יחסים שבין הצרכן לבין גופים המספקים לו שירותים. כך, למשל, נדרשים סוכני נסיעות להביא לפני הצרכן גילוי נאות בכתב על השירותים הניתנים במסגרת חבילת תיור, וחברות ביטוח נדרשות במסגרת הגילוי הנאות לפרט לרוכשי הפוליסה את המידע המפורט בתקנות מיוחדות. כמו כן נדרשים מוכרי רכב משומש למסור במסגרת מסמך גילוי נאות את היסטוריית הרכב.

כוחו של הביטוי ועוצמתו המחייבת הביאו להרחבת השימוש בו בכל תחומי החיים. הגילוי הנאות מבטא את יושרו ואת כנותו של המשתמש בו. כך, למשל, חבר כנסת המשתתף בוועדה העוסקת בתחום הקשור לענייניו הפרטיים יביא לפני החברים בוועדה גילוי נאות על מצבו, ועיתונאי הכותב על אישיות שהוא קשור עמה בקשרים עסקיים ושיש לו צד בעניין, יביא לפני קוראיו את הגילוי הנאות על כך.

• הסדר למניעת ניגוד עניינים
• ייזהר הקונה
• עקרון הגילוי המלא

• תומר ניב, "תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי", אתר משפט ועסקים, (2015).

• גילוי נאות בביטוח
• גילוי נאות בחבילות תיור