גביע העולם בכדורגל נשים 2011
גביע העולם בכדורגל נשים 2011 (באנגלית: 2011 FIFA Women's World Cup) נערך בגרמניה. גביע העולם החל ב-26 ביוני 2011 והסתיים ב-17 ביולי. מונדיאל זה הוא סיום של משחקי מוקדמות שהחלו באפריל 2009, שבהם שיחקו 126 נבחרות לאומיות מתוך 208 הנבחרות החברות בפיפ"א.
 | |
| מארחת |
 גרמניה |
|---|---|
| תקופת התחרות |
26 ביוני 2011 – 17 ביולי 2011 (22 ימים)  |
| מספר משתתפות |
16 (מתוך 126 משתתפות שנרשמו) |
| הזוכה |
 יפן |
| מספר משחקים | 32 |
| מספר שערים | 86 (2.69 בממוצע למשחק) |
| מספר צופים | 845,751 (26,430 בממוצע למשחק) |
| מלכת השערים |
הומארה סאווה (5 שערים) |
| שחקנית מצטיינת |
הומארה סאווה |
שש מדינות הגישו הצעות לאירוח המונדיאל: אוסטרליה, גרמניה, פרו, צרפת קנדה ושווייץ. במאי 2007, הודיעה שווייץ על פרישתה מהמירוץ, והשאירה את הפוקוס האירופאי על גרמניה וצרפת. באוגוסט של אותה שנה, פרשה גם צרפת - בתמורה לתמיכתה של גרמניה במועמדותה לאירוח יורו 2016.[1] לאחר מכן, גם אוסטרליה (12 באוקטובר 2007) ופרו (17 באוקטובר 2007) הודיעו על משיכת המועמדות שלהן, והותירו בתחרות רק את גרמניה וקנדה. ב-30 באוקטובר 2007, הכריזה פיפ"א שגרמניה תארח את גביע העולם ב-2011, ואילו קנדה תזכה לארח את הטורניר ארבע שנים לאחר מכן, ב-2015.
במשחק הגמר נפגשו ארצות הברית (בפעם השלישית בתולדותיה) ויפן - בהופעת בכורה היסטורית. בסיום משחק מותח, שהסתיים בדו-קרב בעיטות עונשין, הפתיעה יפן וזכתה בתואר. בכך הפכה יפן לנבחרת האסייתית הראשונה בהיסטוריה שזוכה בגביע העולם לכדורגל (גם גברים וגם נשים). משחק הגמר גם קבע שיא ציוצים לשנייה בטוויטר - 7,196.[2]
מוקדמות הגביע
עריכה
משחקי המוקדמות התקיימו בין אפריל 2009 לנובמבר 2010. כמאחרת, העפילה גרמניה אוטומטית לטורניר הגמר. בשלבי המוקדמות התחרו 125 נבחרות משישה אזורים על 16 (15 + מארחת) מקומות בטורניר לפי הסדר הבא:
- אסיה: 3
- אפריקה: 2
- צפון ומרכז אמריקה: 3.5
- דרום אמריקה: 2
- אוקיאניה: 1
- אירופה: 4.5
- מארחת: 1
נבחרות שהעפילו לטורניר
עריכה| נבחרת | קונפדרציה | סיבת העפלה | תאריך העפלה | מספר הופעות בטורניר | הופעה אחרונה בטורניר | הישג שיא (עד תחילת הטורניר) | דירוג פיפ"א נכון ל-18 במרץ 2011[3] |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גרמניה | אופ"א | מארחת | 30 באוקטובר 2007 | 5 | 2007 | אלופה (2003, 2007) | 2 |
| אוסטרליה | AFC | מקום 1 באליפות אסיה 2010 | 27 במאי 2010 | 4 | 2007 | רבע הגמר (2007) | 11 |
| צפון קוריאה | AFC | מקום 2 באליפות אסיה 2010 | 27 במאי 2010 | 3 | 2007 | מקום 2 (1999) | 8 |
| יפן | AFC | מקום 3 באליפות אסיה 2010 | 30 במאי 2010 | 5 | 2007 | רבע הגמר (1995) | 4 |
| ניגריה | AFC | מקום 1 באליפות אפריקה 2010 | 11 בנ��במבר 2010 | 5 | 2007 | רבע הגמר (1999) | 27 |
| גינאה המשוונית | CAF | מקום 2 באליפות אפריקה 2010 | 11 בנובמבר 2010 | - | - | - | 61 |
| קנדה | CONCACAF | מקום 1 באליפות צפון ומרכז אמריקה והאיים הקריביים 2010 | 5 בנובמבר 2010 | 4 | 2007 | מקום 4 (2003) | 6 |
| מקסיקו | CONCACAF | מקום 2 באליפות צפון ומרכז אמריקה והאיים הקריביים 2010 | 5 בנובמבר 2010 | 1 | 1999 | שלב הבתים (1999) | 22 |
| ארצות הברית | CONCACAF | פלייאוף יבשת אמריקה והאיים הקריבים 2010 | 27 בנובמבר 2010 | 6 | 2007 | אלופה (1991, 1999) | 1 |
| ברזיל | CSF | מקום 1 בקופה אמריקה 2010 | 19 בנובמבר 2010 | 5 | 2007 | מקום 2 (2007) | 3 |
| קולומביה | CSF | מקום 2 בקופה אמריקה 2010 | 21 בנובמבר 2010 | - | - | - | 31 |
| ניו זילנד | OFC | מקום 1 באליפות אוקיאניה 2010 | 8 באוקטובר 2010 | 2 | 2007 | שלב הבתים (1991, 2007) | 24 |
| צרפת | אופ"א | מנצחת בפלייאוף באליפות אירופה 2010 | 15 בספטמבר 2010 | 1 | 2003 | שלב הבתים (2003) | 7 |
| נורווגיה | אופ"א | מנצחת בפלייאוף באליפות אירופה 2010 | 15 בספטמבר 2010 | 5 | 2007 | אלופה (1995) | 9 |
| שוודיה | אופ"א | מנצחת בפלייאוף באליפות אירופה 2010 | 16 בספטמבר 2010 | 5 | 2007 | מקום 2 (2003) | 5 |
| אנגליה | אופ"א | מנצחת בפלייאוף באליפות אירופה 2010 | 16 בספטמבר 2010 | 2 | 2007 | רבע הגמר (1995, 2007) | 10 |
אצטדיונים
עריכהאחרי שההתאחדות הגרמנית הביעה רצון לארח את הגביע העולמי, 23 ערים הציעו את אצטדיונן לאירוח המשחקים. באוגוסט 2007, הוגשו לפיפ"א שמותיהן של תריסר ערים שנבחרו מתוך ה-23, ובספטמבר 2008 החליטה ההתאחדות הגרמנית לצמצם את מספר הערים המאחרות לתשע; האצטדיונים שבערים אסן, בילפלד ומגדבורג הוסרו מאירוח הטורניר.
משחק הפתיחה של הטורניר נערך באצטדיון האולימפי של ברלין - אותו אצטדיון שאירח את גמר מונדיאל 2006. זה היה המשחק היחיד שנערך באצטדיון במהלך הטורניר. משחק הגמר נערך באצטדיון קומרצבנק ארנה שבפרנקפורט, שאירח בשנת 2005 את גמר גביע הקונפדרציות.
מתוך תשעת האצטדיונים המארחים, שלושה נבנו לקראת הטורניר (אאוגסבורג, דרזדן וזינסהיים) ושניים נוספים שופצו (בוכום ולברקוזן). שישה אצטדיונים היו באותה עת מגרשי הבית של קבוצות הבונדסליגה הראשונה ושלושת הנותרים היו אצטדיוני הבית של קבוצות מהבונדסליגה השנייה. בהשוואה למגרשים שאירחו את מונדיאל 2006, רוב האצטדיונים בגביע העולם הזה היו קטנים יותר והכילו בין 20 ל-30 אלף מקומות.
| ברלין | פרנקפורט | מנשנגלדבך | זינסהיים | לברקוזן |
|---|---|---|---|---|
| האצטדיון האולימפי | קומרצבנק ארנה | בורוסיה פארק | ריין-נקר ארנה | באיי ארנה |
| תכולה: 73,680 | תכולה: 48,837 | תכולה: 45,860 | תכולה: 30,150 | תכולה: 29,708 |
| וולפסבורג | אאוגסבורג | דרזדן | בוכום | |
| פולקסווגן ארנה | אימפולס ארנה | אצטדיון גלוקסגאס | רוהרשטדיון | |
| תכולה: 26,062 | תכולה: 25,582 | תכולה: 24,661 | תכולה: 20,556 | |
.JPG){kind=link}
מבנה טורניר הגמר
עריכהמבנה משחקי הגמר של גביע העולם 2011 היה זהה לזה של גביע העולם הקודם. התחרות התחלקה לשני שלבים: שלב הבתים ושלב הנוק אאוט.
בשלב הבתים שובצו הנבחרות לשמונה בתים בני ארבע נבחרות, וכל נבחרת ערכה משחק אחד נגד שלוש יריבותיה לבית. חלוקת הנקודות היא כמו במשחק כדורגל רגיל, כלומר 3 לניצחון, 1 לתיקו ו-0 להפסד. בשלב זה שיחקה כל נבחרת נגד שלוש הנבחרות האחרות בבית, ועל פי הדירוג נקבעו 8 הנבחרות אשר ימשיכו לשלב רבע הגמר ושיבוץ המשחקים בשלבים הבאים. הראשונה והשנייה בכל בית עלו לשמינית גמר, בעוד שהשלישית והרביעית סיימו את חלקן בטורניר.
במקרה של שוויון במספר הנקודות בין כמה נבחרות, דירוגן ייקבע לפי הקריטריונים הבאים, לפי הסדר:
- הפרש השערים בכל משחקי הבית
- מספר שערי זכות בכל משחקי הבית
- מספר הנקודות הרב ביותר שהושג במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
- הפרש השערים במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
- מספר שערי זכות במשחקים בין הקבוצות אשר בשוויון
- הגרלה
לשלב הנוק אאוט מבנה שונה. בשלב רבע הגמר שיחקה הנבחרת אשר סיימה במקום ראשון בבית א' נגד זאת אשר סיימה במקום שני בבית ב', וההפך (שנייה בבית א' נגד ראשונה בבית ב'), ובאופן דומה עבור הבתים האחרים. הנבחרת המפסידה במשחק הודחה מהמשך הטורניר, והמנצחת העפילה לחצי הגמר. במקרה ומתרחש תיקו ניתנת הארכה בת 30 דקות, ואם גם בסופה התוצאה עדיין תיקו המשחק מוכרע באמצעות דו-קרב פנדלים. ארבע המנצחות בשלב זה העפילו לשלב חצי הגמר באופן דומה. הנבחרות שהפסידו בחצי הגמר התמודדו במשחק נוסף על המקום השלישי, והמנצחות העפילו למשחק הגמר שבסיומו נקבעו האלופה וסגניתה.
הגרלת הבתים
עריכהקביעת ראשי הבתים התבססה על הדירוג העולמי של פיפ"א ועל הישגים קודמים, כשאחת מתוכם הייתה נבחרת גרמניה מתוקף היותה המארחת והאלופה המכהנת. היא שובצה לבית א' והצטרפו אליה ארצות הברית, ברזיל ויפן.
בהגרלה היו גם שיקולים גאוגרפיים, דהיינו שלא יותר משתי נבחרות מאותה קונפדרציה יהיו באותו בית, למעט הנבחרות האירופיות, שבמקרה שלהן יהיו עד שתי נבחרות בכל בית. משמעות הדבר היא, לדוגמה, שצפון קוריאה לא יכלה להיות מוגרלת מול נבחרות אסייתיות אחרות.
טקס ההגרלה התקיים ב-29 בנובמבר 2010 בהשתתפות נשיאת הוועדה המארגנת של הטורניר, שטפי ג'ונס ונערך על ידי שחקן העבר הגרמני גינטר נצר והדוגמנית הסלובקית אדריאנה סקלנריקובה.
שלב הבתים
עריכהבית א'
עריכהנבחרת גרמניה, מארחת הטורניר ואחת הפייבוריטיות לזכייה בטורניר, סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם של תשע נקודות, והייתה לנבחרת השלישית בטורניר שעשתה זאת. אליה הצטרפה צרפת, שהעפילה בפעם הראשונה בתולדותיה לרבע הגמר. אלופת צפון אמריקה - קנדה ואלופת אפריקה - ניגריה, סיימו במקומות הרביעי והשלישי, בהתאמה.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| גרמניה | 9 | 3 | 3 | 0 | 0 | 7 | 3 | 4 |
| צרפת | 6 | 3 | 2 | 0 | 1 | 7 | 4 | 3 |
| ניגריה | 3 | 3 | 1 | 0 | 2 | 1 | 2 | -1 |
| קנדה | 0 | 3 | 0 | 0 | 3 | 1 | 7 | -6 |
| ניגריה | 0 – 1 | צרפת |
| גרמניה | 2 – 1 | קנדה |
| קנדה | 0 – 4 | צרפת |
| גרמניה | 1 – 0 | ניגריה |
| צרפת | 2 – 4 | גרמניה |
| קנדה | 0 – 1 | ניגריה |
בית ב'
עריכהבבית זה נפגשו שתי סגניות יבשתיות - אנגליה (אירופה) ומקסיקו (צפון אמריקה), ואלופה יבשתית אחת: ניו זילנד (אוקיאניה). אנגליה העפילה מהמקום הראשון בבית לאחר ניצחון במחזור האחרון על יפן, אך זו לא נפגעה וסיימה במקום השני. מקסיקו וניו זילנד המשיכו את מסורתן - לא לעבור את שלב הבתים, ולא העפילו לרבע הגמר.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| אנגליה | 7 | 3 | 2 | 1 | 0 | 5 | 2 | 3 |
| יפן | 6 | 3 | 2 | 0 | 1 | 6 | 3 | 3 |
| מקסיקו | 2 | 3 | 0 | 2 | 1 | 3 | 7 | -4 |
| ניו זילנד | 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 4 | 6 | -2 |
| יפן | 2 – 1 | ניו זילנד |
| מקסיקו | 1 – 1 | אנגליה |
| יפן | 4 – 0 | מקסיקו |
| ניו זילנד | 1 – 2 | אנגליה |
| אנגליה | 2 – 0 | יפן |
| ניו זילנד | 2 – 2 | מקסיקו |
בית ג'
עריכהארצות הברית, קוריאה הצפונית ושוודיה נפגשו בשלב הבתים בפעם השלישית ברציפות, כשאליהן הצטרפה הפעם נבחרת קולומביה, בהופעתה הראשונה אי פעם בגביע העולמי. שוודיה, שהודחה בשלב הבתים במונדיאל הקודם, סיימה ראשונה עם מאזן מושלם של תשע נקודות. ארצות הברית - אחת הפייבוריטיות לזכייה, סיימה אחריה. קוריאה הצפונית וקולומביה סיימו עם נקודה אחת, כששתיהן לא מצליחות להבקיע אפילו שער אחד.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| שוודיה | 9 | 3 | 3 | 0 | 0 | 4 | 1 | 3 |
| ארצות הברית | 6 | 3 | 2 | 0 | 1 | 6 | 2 | 4 |
| קוריאה הצפונית | 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 0 | 3 | -3 |
| קולומביה | 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 0 | 4 | -4 |
| קולומביה | 0 – 1 | שוודיה |
| ארצות הברית | 2 – 0 | קוריאה הצפונית |
| קוריאה הצפונית | 0 – 1 | שוודיה |
| ארצות הברית | 3 – 0 | קולומביה |
| שוודיה | 2 – 1 | ארצות הברית |
| קוריאה הצפונית | 0 – 0 | קולומביה |
בית ד'
עריכהברזיל, סגנית אלופת העולם, העפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון כשבאמתחתה תשע נקודות. בקרב על המקום השני נאבקו אלופת אסיה, אוסטרליה ונורווגיה, שסיימה במקום הרביעי במונדיאל הקודם. למחזור האחרון הגיעו השתיים כשהן עם שלוש נקודות כל אחת, והמנצחת מביניהן עולה לרבע הגמר. המשחק הסתיים בניצחון של אוסטרליה, שהעפילה לרבע הגמר בפעם השנייה ברציפות. נורווגיה הודחה לראשונה בשלב הבתים ואליה הצטרפה סגנית אלופת אפריקה, גינאה המשוונית.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| ברזיל | 9 | 3 | 3 | 0 | 0 | 7 | 0 | 7 |
| אוסטרליה | 6 | 3 | 2 | 0 | 1 | 5 | 4 | 1 |
| נורווגיה | 3 | 3 | 1 | 0 | 2 | 2 | 5 | -3 |
| גינאה המשוונית | 0 | 3 | 0 | 0 | 3 | 2 | 7 | -5 |
| נורווגיה | 1 – 0 | גינאה המשוונית |
| ברזיל | 1 – 0 | אוסטרליה |
| אוסטרליה | 3 – 2 | גינאה המשוונית |
| ברזיל | 3 – 0 | נורווגיה |
| גינאה המשוונית | 0 – 3 | ברזיל |
| אוסטרליה | 2 – 1 | נורווגיה |
שלב הנוק-אאוט
עריכה.jpg){kind=link}
.jpg){kind=link}
| רבע גמר | חצי גמר | גמר | ||||||||
| 9 ביולי - וולפסבורג | ||||||||||
| גרמניה | 0 | |||||||||
| 13 ביולי - פרנקפורט | ||||||||||
| יפן | 1 | |||||||||
| יפן | 3 | |||||||||
| 10 ביולי - אאוגסבורג | ||||||||||
| שוודיה | 1 | |||||||||
| שוודיה | 3 | |||||||||
| 17 ביולי - פרנקפורט | ||||||||||
| אוסטרליה | 1 | |||||||||
| יפן | 2 (3) | |||||||||
| 9 ביולי - לברקוזן | ||||||||||
| ארצות הברית | 2 (1) | |||||||||
| אנגליה | 1 (3) | |||||||||
| 13 ביולי - מנשנגלדבך | ||||||||||
| צרפת | 1 (4) | משחק על המקום השלישי | ||||||||
| צרפת | 1 | |||||||||
| 10 ביולי - דרזדן | 16 ביולי - זינסהיים | |||||||||
| ארצות הברית | 3 | |||||||||
| ברזיל | 2 (3) | שוודיה | 2 | |||||||
| ארצות הברית | 2 (5) | צרפת | 1 | |||||||
רבע הגמר
עריכה| 9 ביולי 2011 | אנגליה | 1-1ה | צרפת | באיי ארנה, לברקוזן צופים: 26,395 שיפוט: ג'ני פלמקוויסט (שוודיה) |
| סקוט 59' | בוסגליה 88' | |||
| תוצאת פנדלים | ||||
| סמית': כבשה קארני: כבשה סטוני: כבשה ראפרטי: החטיאה וייט: החטיאה |
4-3 | אבילי: החטיאה בוסגליה: כבשה ט'יניי: כבשה בומפסטור: כבשה לה סומר: כבשה |
||
| 9 ביולי 2011 | גרמניה | 1-0 | יפן | פולקסווגן ארנה, וולפסבורג צופים: 26,067 שיפוט: קוואטזלי אלבאראדו (מקסיקו) |
| מרויאמה 108' |
| 10 ביולי 2011 | שוודיה | 1-3 | אוסטרליה | אימפולס ארנה, אאוגסבורג צופים: 24,605 שיפוט: סילביה רייס (פרו) |
| סיוגראן 10' דלקוויסט 16' שלין 52' |
פרי 40' |
| 10 ביולי 2011 | ברזיל | 2-2ה | ארצות הברית | רוהרשטדיון, דרזדן צופים: 25,598 שיפוט: ג'קי מלקשאם (אוסטרליה) |
| מרטה 68' (פנדל) מרטה 92' |
דיאן 2' (שער עצמי) וומבאך 120+2' | |||
| תוצאת פנדלים | ||||
| כריסטיאן רוזריה: כבשה מרטה: כבשה דיאן: החטיאה פרנצ'ילה: כבשה |
5-3 | בוקס: כבשה לויד: כבשה וומבאך: כבשה ראפינו: כבשה קרייגר: כבשה |
||
חצי הגמר
עריכה| 13 ביולי 2011 | צרפת | 3-1 | ארצות הברית | בורוסיה פארק, מנשנגלדבך צופים: 25,676 שיפוט: קירסי הייקינן (פינלנד) |
| בומפסטור 55' | צ'ייני 9' וומבאך 79' מורגן 82' |
| 13 ביולי 2011 | יפן | 1-3 | שוודיה | קומרצבנק ארנה, פרנקפורט צופים: 45,434 שיפוט: קרול אן צ'נארד (קנדה) |
| קוואסומי 19' סאווה 60' קוואסומי 64' |
אוקוויסט 10' |
מקומות 3-4
עריכה| 16 ביולי 2011 | שוודיה | 1-2 | צרפת | ריין-נקר ארנה, זינסהיים צופים: 25,515 שיפוט: קארי סייץ (ארצות הברית) |
| שלין 29' האמרסטרום 82' |
תומיס 56' |
הגמר
עריכהמשחק הגמר הפגיש את ארצות הברית, שקיוותה להפוך לנבחרת הראשונה שזוכה שלוש פעמים בגביע העולם ואת יפן, שהעפילה בפעם הראשונה בתולדותיה לגמר. זה היה המפגש השלישי של שתי הנבחרות במסגרת הגביע העולמי, כשבשני המפגשים הקודמים ידה של ארצות הברית הייתה על העליונה. ארצות הברית הגיעה לגמר, כשמאזן המפגשים שלה מול יפן עומד על 22 ניצחונות, 3 משחקי תיקו ואפס הפסדים. יפן הייתה לנבחרת האסייתית השנייה (אחרי סין) שמעפילה לגמר גביע העולם.
למרות כל הנתונים המקדימים לטובת ארצות הברית, יפן התמודדה עימה שווה בשווה, והצליחה לגרור את המשחק להארכה. שער דרמטי בדקה ה-117 של קפטנית יפן, הומארה סאווה לקח את המשחק לבעיטות הכרעה. האמריקאיות החמיצו את כל שלוש הבעיטות הראשונות שלהן, ויפן - שהחמיצה רק בעיטה אחת, זכתה בגביע. סאווה היפנית זכתה בתוארי מלכת השערים והשחקנית המצטיינת של הטורניר, כאשר השוערת האמריקאית הופ סולו זוכה בתואר השוערת המצטיינת.
| 17 ביולי 2011 | יפן | 2-2ה | ארצות הברית | קומרצבנק ארנה, פרנקפורט צופים: 48,817 שיפוט: ביביאנה שטיינהאוס (גרמניה) |
| מיאמה 81' סאווה 117' |
מורגן 69' וומבאך 104' | |||
| תוצאת פנדלים | ||||
| מיאמה: כבשה נגאסאטו: החטיאה סאקג'וצי: כבשה קומאגיי: כבשה |
1-3 | בוקס: החטיאה לויד: החטיאה הית': החטיאה וומבאך: כבשה |
||
| אלופת העולם בכדורגל נשים 2011 |
|---|
| יפן זכייה ראשונה |
פרסים
עריכההשחקניות המצטיינות
עריכה| כדור הזהב | כדור הכסף | כדור הארד |
|---|---|---|
| הומארה סאווה | אבי וומבאך | הופ סולו |
הכובשות המצטיינות
עריכה| נעל הזהב | נעל הכסף | נעל הארד |
|---|---|---|
| הומארה סאווה | מרטה | אבי וומבאך |
פרסים אחרים
עריכה| השוערת המצטיינת | השחקנית הצעירה המצטיינת | פרס פיפ"א למשחק הוגן |
|---|---|---|
| הופ סולו | קייטלין פורד | יפן |
נבחרת הטורניר
עריכה| שוערות | שחקניות הגנה | קשריות | חלוצות |
|---|---|---|---|
|
אליס קלונד-נייט |
ג'יל סקוט |
סטטיסטיקה
עריכהמלכות השערים
עריכהבסך הכל, נכבשו במהלך הטורניר 86 שערים על ידי 58 שחקניות שונות, בעוד אחד מהם היה שער עצמי. להלן מוצגות הכדורגלניות שהבקיעו שלושה שערים ומעלה במהלך הטורניר[4]:
5 שערים
4 שערים
3 שערים
מלכות הבישולים
עריכה4 בישולים
3 בישולים
קישורים חיצוניים
עריכה- גביע העולם 2011 באתר פיפ"א
הערות שוליים
עריכה- ^ WM 2011: Frankreichs Rückzug offenbar beschlossene Sache, באתר Womensoccer.de , 23 באוגוסט 2007
- ^ Tweets-per-second mark set during final, באתר ESPN , 18 ביולי 2011
- ^ מתוך אתר פיפ"א, נכון ל-18 במרץ 2011
- ^ סטטיסטיקות גביע העולם בכדורגל נשים 2011 באתר פיפ"א