גאורג, דוכס לויכטנברג
גאורג מקסימיליאנוביץ' רומנובסקי, דוכס לויכטנברג השישי (בגרמנית: Georg de Beauharnais; ברוסית: Георгий Максимилианович, 6-й герцог Лейхтенбергский; 29 בפברואר 1852 - 16 במאי 1912), הידוע גם בשם הנסיך גאורגי רומנובסקי או גאורג דה בוארנה, היה דוכס לויכטנברג, וחתנו של ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו.
.jpg) | |||||||||
| לידה |
29 בפברואר 1852 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית   | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1912 (בגיל 60) פריז, צרפת  | ||||||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית | ||||||||
| מקום קבורה |
Grand Ducal Burial Vault | ||||||||
| בת זוג |
תרזה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג אנסטסיה, נסיכת מונטנגרו | ||||||||
| שושלת בית בוארנה | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
עיטור אנדריי הקדוש | |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה
עריכהגאורג נולד בסנקט פטרבורג ב-29 בפברואר 1852, למקסימיליאן, דוכס לויכטנברג ולמריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתם של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ושרלוטה, נסיכת פרוסיה. גאורג ואחיו קיבלו את התארים "נסיכים קיסריים", בשל היותם נכדיו של הצאר. בשנת 1852 מת אביו, ובשנת 1854 התחתנה אמו עם גריגורי אלכסנדרוביץ' סטרוגנוב, ומכיוון שעשתה זאת ללא אישורו של אביה, נאלצה אמו לגלות מחוץ לארצה. גאורג ואחיו שנותרו ברוסיה, גודלו על ידי דודם אלכסנדר השני, קיסר רוסיה.
ב-12 במאי 1879 התחתן גאורג עם תרזה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג,[1] בתם של פטר, דוכס אולדנבורג ותרזה, נסיכת נסאו-ויילבורג. אחיה הגדול של תרזה, אלכסנדר פטרוביץ', דוכס אולדנבורג, היה נשוי לאחותו של גאורג אוגניה מקסימיליאנובנה, נסיכת לויכטנבורג מאז 1868. סבה של תרזה התחתן עם יקטרינה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתו של פאבל הראשון, קיסר רוסיה, וצאצאיהם גדלו ברוסיה, ובעקבות כך הם הפכו ל"רוסים" לחלוטין, בדומה למשפחתו של גאורג עצמו.[2] וכך, למרות התואר הגרמני שלה, הדוכסית תרז, כמו אביה לפניה, גדלה ברוסיה בילדותה,[3][4] ונחשבה תמיד לחלק מהמשפחה הקיסרית הרוסית .[4]
ביולי 1881 קיימה שייטת המילואים הבריטית בידור על הספינה HMS הרקולס, שהוצבה בקרונשטאדט.[5] בארוחת הצהריים השתתפו תרז ובעלה, כמו גם הקיסר והקיסרית ועוד דמויות רוסיות רוסיות וגרמניות חשובות.[5] שנתיים לאחר מכן, ב-19 באפריל 1883, מתה תרזה במפתיע בסנקט פטרבורג.[1]
שתי נסיכות ממונטנגרו, מיליצה ואנסטסיה, התחנכו במכון סמולני בסנקט פטרבורג תחת חסותה של הקיסרית מריה פיודורובנה .[6] הם נשארו במנזר במשך שנה אחת עד שהחינוך שלהם הושלם, ועד מהרה הפכו לפופולריות מאוד בקרב האצולה הרוסית.[6] שתי הבנות תפסו במהרה את עינו של שני בני משפחת הקיסרות הרוסית: פיוטר ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה וגאורג עצמו.[6]
ב-16 באפריל 1889 התחתן גאורג עם אנסטסיה, נסיכת מונטנגרו, שש שנים אחרי מותה של תרזה.[1] הקיסר אלכסנדר השלישי נתן לאנסטסיה לכבוד נישואיה נדוניה ניכרת.[6]
למשפחה הייתה אחוזה קטנה ליד הים השחור, שם בילו את החורף.[7] בעודם שוהים שם בחורף 1905, הם היו עדים למרד על אוניית הקרב פוטיומקין.[7] באביב, המשפחה נשארה בבית שלהם במתחם הארמונות והגנים בפטרהוף לקראת הקיץ הבא כולו.[7]
כשהיה עדיין נשוי לאשתו השנייה, עבר גאורג לגור עם הפילגש הצרפתייה שלו, מה שעורר כעס גדול אצל אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה.[8] כאשר סופר לו כי גאורג מבלה את חופשותיו בעיר החוף של ביאריץ בדרום מערב צרפת, הכריז אלכסנדר "כי הנסיך שוטף את הגוף המזוהם שלו בגלי האוקיינוס".[8]
הנישואים שלהם נחשבו "סוערים ומתוחים", וב-15 בנובמבר 1906 התגרשו השניים. לאחר מכן נישאה אנסטסיה לניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, נכדו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה[9] (ומצד אמו, אחיינה של אשתו הראשונה של גאורג, תרזה). היא ואחותה התפרסמו בחברה הרוסית כ"סכנה השחורה", כביכול, בגלל ארץ מולדתם של מונטנגרו, בגלל עורם הכהה ובגלל התעניינותם בתורת הנסתר.[9]
בשנת 1901, בין אם בגלל מותם או נישואיהם המורגנטיים של אחיו ה��וגרים, הפך גאורג לראש הענף הרוסי של בית בוארנה.[10] בתחילת המאה העשרים, כשהיה עדיין נשוי אנסטסיה, נסיכת מונטנגרו, נחשב גאורג ליורש אפשרי של אלכסנדר הראשון, מלך סרביה,[11] אולם, אלכסנדר הודח ונרצח בהפיכה צבאית, ופטר הראשון, מלך סרביה עלה לשלטון במקומו.
גאורג ירש אוסף גדול של ציורים, פסלים, ויצירות אמנות אחרות מאביו, שהביא אותם איתו כאשר הוא עבר ממינכן לסנקט פטרבורג להינשא למריה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה.[12] גאורג מת ב-16 במאי 1912 בפריז, ונקבר במאוזוליאום הגדול במבצר פטרופבלובסקיה בסנקט פטרבורג.
משפחתו
עריכהב-12 במאי 1879 התחתן גאורג עם תרזה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג, בתם של פטר, דוכס אולדנבורג ותרזה, נסיכת נסאו-ויילבורג, ממנה נולד לו בן אחד:
ב-28 באוגוסט 1889, התחתן גאורג עם אנסטסיה, נסיכת מונטנגרו, בתם של ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו ומילנה ווקוטיץ', ממנו נולדו לה שני ילדים:
- סרגיי גאורגייביץ', דוכס לויכטנברג (1890–1974).
- אלנה גאורגייבנה, נסיכת רומנוב (1892–1971), התחתנה עם רוזן סטפן טישקביץ'.
קישורים חיצוניים
עריכה- גאורג, דוכס לויכטנברג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 Lundy, Darryl. "The Peerage: Georgi Maksimilianovich von Leuchtenberg, 6th Duc de Leuchtenberg". נבדק ב-20 בנובמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Russia and Bulgaria", The Manchester Guardian, 7 בספטמבר 1886
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Princess A Philanthropist", The Washington Post, 13 בפברואר 1907
{{citation}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Duke Victim of Auto Wreck", The Washington Post, 9 ביולי 1914
{{citation}}: (עזרה) - ^ 1 2 "The Reserve Squadron", The Observer, Cronstadt, 9 ביולי 1881
{{citation}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 The Near East from within. New York: E.P. Dutton & Company. 1918. p. 209.
- ^ 1 2 3 Gilliard, Pierre. "Thirteen Years at the Russian Court". Alexander palace.org. נבדק ב-20 בנובמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Perry, John Curtis; Constantine V. Pleshakov (1999). The flight of the Romanovs: a family saga. New York: Basic Books. p. 32.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ 1 2 Perry and Pleshakov, p. 107.
- ^ "Prince Alexander and Miss Gould", The Washington Post, 13 באוקטובר 1909
{{citation}}: (עזרה) - ^ Vivian, Herbert (1904). The Servian tragedy: with some impressions of Macedonia. London: Grant Richards. pp. 73–4.
- ^ Jaffe, Irma B; Gernando Colombardo (2002). Shining eyes, cruel fortune: the lives and loves of Italian Renaissance women poets. p. 204.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)