ג' בתשרי

• צום גדליה: לציון רצח גדליהו בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה בישראל (נדחה כאשר ג' בתשרי חל בשבת^[1])
• היום השלישי של עשרת ימי תשובה
• יום טוב במגילת תענית לזכר ביטול הזכרת שם ה' בשטרות בממלכת החשמונאים

• על פי המסורת, בליל יום זה, שהיה מוצאי השבת הראשונה (על פי דעת רבי אליעזר), לקח אדם הראשון שתי אבנים והוציא מהן אש. לזכר זה מברכים "בורא מאורי האש" בהבדלה בכל מוצאי שבת^[2]. בבוקר לקח שור בעל קרן אחת והקריבו כקורבן הראשון בהיסטוריה^[3].
• ה'ת"ש – השואה: מסע החורבן וההשפלות שהחל בסאנוק יומיים קודם נמשך. רב העיר דובצק ועוד עשרה יהודים נעצרו כבני ערובה אך בית הכנסת ניצל לבקשת תושבי הבתים הסמוכים, וליהודים ניתנה ארכה לבקשת ראש העיר.
• ה'תש"ב – השואה: חיסול יהודי חרסון.
• ה'תש"ג – השואה: חיסול יהודי גורליצה.
• ה'תש"ה – הוקמה הבריגדה העברית במסגרת הצבא הבריטי, לשם לחימה בנאצים
• ה'תשט"ז – הוקמה העיר דימונה, ושוכנו בה 36 משפחות ראשונות של עולים ממרוקו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בג' בתשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה^[4]. לעומת זאת, אם ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת בשנת בר המצווה, פרשת בר המצווה תהיה פרשת האזינו^[5].

• ה'ת"ק – רבי אליעזר היילבוט, רב גרמני ומחבר "משנת דרבי אליעזר" (נפטר ה'תקע"ד)
• ה'תקנ"ז – רבי ישראל ��רידמן מרוז'ין מייסד השושלת החסידית רוז'ין ואדמו"רה הראשון (נפטר ה'תרי"א).
• ה'תרל"א – אברהם שפירא, "זקן השומרים", ראש שומרי פתח תקווה (נפטר בה'תשכ"ו)
• ה'תרפ"ט – גיל אלדמע, מלחין ומעבד ישראלי (נפטר בה'תשע"ה)
• ה'תש"ח – אילנית, זמרת ישראלית

• ה'ש"ע – רבי שמואל בן אליעזר מפרידבורג, מרא דאתרא ואב"ד פרנקפורט דמיין.
• ה'תמ"ג – הרב אברהם אבלי הלוי, מחבר ה"מגן אברהם" ומחשובי הפוסקים האחרונים (נולד ה'שצ"ז)
• ה'תרכ"א – הרב ישראל ליפשיץ, רב בגרמניה, מחבר פירוש המשנה "תפארת ישראל".
• ה'תש"ז – הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי מרבני פולין, אב"ד קרינקי, מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל (נולד כ"ט באב ה'תרמ"ד)
• ה'תשנ"ו – סשה ארגוב, מלחין ישראלי (נולד ה'תרע"ד)
• ה'תשע"ב – הרב גדליה אייזמן, משגיח בישיבת קול תורה

• ב' בתשרי – ד' בתשרי
• תשרי