בני תורה (מפלגה)

סמוך לפטירת מנהיג הליטאים הרב יוסף שלום אלישיב בשנת 2012 התפתח סכסוך בין שני פלגים של היהדות החרדית-ליטאית, המיוצגת בכנסת מאז 1988 על ידי מפלגת דגל התורה, שהקים הרב אלעזר מנחם מן שך. מצד אחד ניצב רוב הציבור הליטאי תחת הנהגת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, עם הרוב הגדול של חברי מועצת גדולי התורה וחברי הכנסת של המפלגה. לעומתם, נאמני הרב שמואל אוירבך החשיבו את רבם כממשיך דרכם של הרב שך והרב אלישיב. עד 2012 שלטו נאמני הרב אוירבך ביומון המפלגה "יתד נאמן"^[3], ובמהלך השנה השתלטו נאמני הרב שטינמן על העיתון והדיחו את נאמני הרב אוירבך, ובעקבות זאת הקימו האחרונים את העיתון "הפלס".

��סמליל המפלגה מצוינות השנים תרע"ב – שנת ייסודה של אגודת ישראל, תשמ"ט – שנת ייסודה של דגל התורה ותשע"ד – שנת ייסודה של "בני תורה". זאת מתוך טענה שהמפלגה היא ממשיכת דרכה האמיתית של קודמותיה.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה נאמני הרב אוירבך הגישו רשימה ברשם המפלגות בשם נצח, לאחר שסמוך להגשת הרשימות לכנסת התברר סופית שהמקום השלישי מטעם דגל התורה ברשימת יהדות התורה, המשותפת לה ולאגודת ישראל, לא ניתן בשנית למנחם כרמל, המזוהה עם נאמני הרב אוירבך, אלא ליעקב אשר, ראש עיריית בני ברק, מנאמני הרב שטינמן. אנשי המפלגה דרשו תיאום עמם בנושא גיוס בחורי ישיבות, הכרה בכוחם והפסקת חרם המודעות על העיתון "הפלס"^[4]. ב-17 בינואר התפטרו מועמדי המפלגה מהתמודדות בבחירות^[5], זאת לאחר סיכום בין האדמו"ר מגור לרב אוירבך לפיו "הסיעה המרכזית" (המייצגת את חסידות גור באגודת ישראל) תייצג גם את מחנהו של הרב אוירבך, ותהיה מתואמת איתו בקביעת עמדת המפלגה בסוגיית גיוס בני ישיבות ובתחומים נוספים^[4].

בראש הרשימה בבחירות לכנסת ה-19 לפני התפטרותה עמד חיים אפשטיין. אברהם ישעיהו ברגמן, נכדו של הרב שך, מוקם במקום ה-9 מתוך 10 מועמדים.

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה המפלגה תחת השם "בני תורה"^[6] לראשות העיר ולמועצת העיר, בירושלים, בבני ברק ובמודיעין עילית^[7]. מועמדיה לראשות הערים היו: חיים אפשטיין בירושלים, חיים רוחמקין בבני ברק ואברהם ברגר במודיעין עילית. כשבועיים לפני הבחירות, בעקבות פגישת יעקב ליצמן עם הרב אוירבך, הודיעה בני תורה על הסרת מועמדה לראשות עיריית בני ברק. בירושלים ובבני ברק התמודדה הרשימה תחת האותיות "עץ", ששימשו את דגל התורה בבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988. במודיעין עילית התמודדה הרשימה עם האותיות "זך"^[8].

הרב שטינמן והרב חיים קניבסקי פרסמו מכתבים חריפים נגד המפלגה ותומכיה^[9].

בירושלים קיבלה רשימת "בני תורה" כ-7,000 קולות, הכניסה נציג אחד למועצת העירייה, ומועמדה לראשות העיר, חיים אפשטיין, קיבל 3.5% מקולות המצביעים. אפשטיין, התמנה לסגן ראש העיר ומחזיק תיקי תרבות תורנית וח"ן חרדי. בבני ברק זכתה הרשימה בכ-5,000 קולות ובשני מושבים, כחברי מועצה כיהנו חיים רוחמקין ומשה מלאכי. ובמודיעין עילית זכתה בכאלפיים קולות ובשני מושבים, כחברי מועצה כיהנו אברהם ברגר ויהודה שם טוב. בשלוש הרשויות יחד הצביעו למפלגה כ-14 אלף איש^[10]. בשלוש הרשויות התמודדה דגל התורה במסגרת יהדות התורה ועבורה הצביע רובו של הציבור הליטאי.

בבני ברק, בה היה ליהדות התורה רוב מוחלט במועצת העיר, נותרה בני תורה כסיעה יחידה באופוזיציה^[11]. יעקב וירז'בינסקי, שנבחר מטעם סיעת יהדות התורה, פרש מסיעתו ומונה למספר ועדות עירוניות, בהן ועדת ההנחות בארנונה. בית המשפט העליון ביטל מינוי זה וקבע שהמקום בוועדת הארנונה המיועד לאופוזיציה יינתן לסיעת בני תורה, הגדולה שבסיעות האופוזיציה^[12][13].

בבחירות לכנסת העשרים לא יוצגה המפלגה ברשימת יהדות התורה לכנסת. גורמים המזוהים עם המפלגה ניהלו קמפיין כנגד הצבעה ליהדות התורה^[14]. יומיים לפני הבחירות נאספו אנשי "בני תורה" באצטדיון הארנה בירושלים לכנס גדול בהשתתפות הרב אוירבך, ובו הוכרז כי "אין לסייע בידי עוברי עבירה", הכרזה שהתפרשה כאיסור הצבעה ליהדות התורה^[15]. יום קודם הבחירות הוכרז בשם הרב אוירבך כי הוא אינו מורה עבור איזו מפלגה להצביע. עוזרו של הרב אוירבך, יוסף פטרוף, אמר כי משמעות הדברים היא שיש להימנע מהצבעה^[16]. על פי הערכות, כ-4,000 מאנשי בני תורה הצביעו בפתקים פסולים ואחרים הצביעו למפלגות ש"ס ויחד^[17][18].

בחודש אדר ה'תשע"ח נפטר הרב שמואל אוירבך. לאחר פטירתו הוקמה "מועצת גדולי עולם התורה", שאמורה להחליט בענייני המפלגה. במועצה חברים הרב עזריאל אוירבך, הרב יהושע גרשון ארנברג, הרב בן ציון בורודיאנסקי, הרב אשר דויטש, הרב ברוך שמואל דויטש, הרב דב אהרון זלזניק, הרב שמואל מרקוביץ, הרב צבי פרידמן, הרב צבי רוטברג, הרב זבולון שוב והרב משה שמידע^[19]. הרב צבי שנקר היה חבר במועצה עד לפטירתו בתש"פ, 2020^[20]. מאז הוקמה המועצה היא התכנסה פעמים ספורות בסמוך להקמתה בשנת תשע"ח ומאז היא חדלה מלתפקד^[21]

בבחירות לרשויות המקומיות בישראל ב-2018 רשימות מטעם המפלגה התמודדו בשש ערים תחת האותיות "עץ". בירושלים הריצה המפלגה בתחילה את חיים אפשטיין לראשות העיר, אך הוא פרש מהמירוץ והמפלגה הודיעה על תמיכתה בזאב אלקין לראשות העיר^[22]. המפלגה שמרה על כוחה עם נציג אחד וכ־9,000 קולות. בסיבוב שני תמכה המפלגה בעופר ברקוביץ שהפסיד למשה ליאון^[23] בבני ברק התמודד אברהם קאהן מטעם המפלגה לראשות העיר, שלא נבחר, והמפלגה זכתה ל־3 נציגים למועצת העיר. במודיעין עילית התמודד מטעמה שמואל אלישיב לראשות העיר, שלא נבחר, והמפלגה שמרה על כוחה במועצת העיר עם 2 נציגים. בבית שמש התמודד מלאכי כי טוב מטעם המפלגה לראשות העיר אך פרש מהמירוץ יומיים לפני הבחירות ומפלגתו הודיעה על תמיכה במשה אבוטבול^[24][25]. כי טוב נכנס למועצה והתמנה לסגן ראש העיר ללא שכר. המפלגה התמודדה גם בביתר עילית ובאלעד, שם לא הצליחה להכניס נציגים מטעמה. בשש הרשויות יחד הצביעו למפלגה כ-22 אלף איש^[26].

בבחירות לרשויות המקומיות ב־2024, התמודדה התנועה לראשונה בבחירות באשדוד ובצפת במסגרת רשימת אגודת ישראל^[27], וכן חתמו הסכמים עם מפלגות נוספות בערי הארץ^[28]. במסגרת ההסכמים שנחתמו עם מפלגות נוספות, הודיעו על שיתוף פעולה עם מפלגת ש"ס בערים אופקים, לוד וטבריה. בנתיבות עם רשימת הרב חיים יוסף דוד אברג'ל, בחריש עם רשימת אחדות ומסורת ובחדרה הצביעו לרשימה המאוחדת^[29]. בעיר אלעד חתמה המפלגה בהוראת מנהיגה הרב אשר דויטש עם נציג תנועת ש"ס יהודה בוטבול על תמיכה בו לראשות העיר, זאת לאחר סערה פנים חרדית שהתקיימה סביב שאלת התמיכה לראשות העיר אלעד^[30]. למעשה חתימת ההסכם ביססה את הציר המשותף שהיה במערכת הבחירות בין תנועת ש"ס, הסיעה המרכזית של גור, הסיעה המאוחדת של ויזניץ ובני תורה^[31].

לקראת הבחירות מונה מנחם כרמל כיושב ראש הרשימה בבני ברק. במקביל פרשו חלק מחברי המפלגה בהנהגתו של הרב צבי פרידמן והגישו רשימות נפרדות במודיעין עילית ובני ברק, לאחר מכן משכו את הרשימות והגיעו להסכם עם רשימת בני תורה^[32], אך לבסוף תמכו באגודת ישראל^[33].

בבחירות אלה זכו רשימות המפלגה בערים בהן התמודדה עצמאית בכ-18,000 קול בסך הכל, כשהרשימה זוכה במושב אחד בירושלים, שניים בבני ברק, שניים במודיעין עילית ואחד בביתר, שם נכנסו לראשונה למועצה, ומנגד בבית שמש הפסידו את המנדט היחיד שהיה למפלגה^[34]. באשדוד נכנס למועצת העיר נציג מטעמם שהתמודד בתוך רשימת אגודת ישראל הרב אברהם יונה שטרנפלד עד לספטמבר 2024 אז התפטר ברוטציה לטובת נציג מרכז חסידי ויזניץ, ובחצי השני של הקדנציה הוא צפוי לשוב ולכהן כחבר מועצה^[35].