איצ'ה ממבוש

איצ'ה ממבוש, בן מרדכי וזהבה, נולד בסַטָנוב, אוקראינה. כשהיה בן 6 משפחתו עלתה לארץ והתיישבה בכפר סבא. למד במגמת חרטות בבית הספר מכס פיין. עבד בסדנא מחתרתית של תעש. במקביל למד ציור באולפן בהנהלת יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. שם הכיר את מורו ורבו מרסל ינקו. שם גם פגש את רעייתו אביבה מרגלית (1919-2004).

ב-1949 הגיע לפריז. הוא נשאר שם כ-4 שנים והשתלם בציור. ב-1953 נענה לקריאתו של מרסל ינקו והיה מראשוני עין הוד. בזכות יכולות הביצוע שלו שימש כיד ימינו של ינקו.^[1] ב-1955 הפסיק לצייר והתרכז בעיקר בקרמיקה יחד עם רעייתו אביבה. בראיון מ-1963 הוא אומר:^[2]

אנחנו עושים כאן כל מה שניתן לעשות מקרמיקה: החל מחרוז, תכשיט וכלי-אוכל וכלה בקירות אמנותיים המשתרעים על מאה מטרים מרובעים.

קירות תבליט אלה מוצבים בין השאר בבית החולים זיו ובאוניברסיטת חיפה.

ב-1983 נפתח בכפר מוזיאון ינקו דאדא שממבוש פעל רבות להקמתו.

ממבוש היה הרוח החיה מאחורי נשפי עין הוד המפורסמים. הוא כונה "המ��כתר של עין הוד".

ממבוש החזיק אוסף גדול של עבודות מאת מרסל ינקו.

ב-1964 השתתף בסרטו של אורי זוהר "חור בלבנה" וב-1968 השתתף בסרטו של זוהר "השכונה שלנו", בו גילם דמות של עבריין.

אחיו אריה ממבוש, ביחד עם אשתו נינה מאיו ממבוש, היו מחלוצי הקולנוע האוונגארדי הישראלי. אריה למד צילום קולנוע ובמאי בפריס. בשנת 1969 חזר לארץ והקים יחד עם נינה אולפן קולנוע במתחם חוצות היוצר בירושלים.^[3][4] בנם, אחיינו של ממבוש, הוא דניאל אמבש, ראש הכת הירושלמית.

•  
  כלי קרמיקה, שנות ה-60 של המאה ה-20
•  
  מרסל ינקו ואיצ'ה ממבוש
  ללא כותרת המחצית השנייה של שנות ה-60 של המאה ה-20
  הבניין הרב תכליתי, אוניברסיטת חיפה, חיפה

• שמואל בונים: כאן בונים, הוצאת "דביר", 1994

• לטפס על הר גבוה ותלול באתר הרשמי של עין הוד
• דן בן אמוץ, מה נשמע, דבר, 31 ביולי 1953
• דן בן אמוץ, מה נשמע, מעריב, 19 בספטמבר 1958
• מנחם תלמי, א'יצה ממבוש ברצינות, מעריב, 25 בנובמבר 1963
• איתמר בנעט, אמנים המוציאים את לחמם מן הבוץ..., הַבֹּקֶר, 9 ביוני 1963
• אחיה ראב"ד, "המוכתר של עין הוד" הלך לעולמו, באתר ynet, 26 במאי 2015
•   נחמיה שטרסלר, פרידה מאיצ'ה ממבוש, הבוהמיין האחרון, באתר הארץ, 15 ביולי 2015