אוסטין

ישנן עדויות ארכאולוגיות להתיישבויות באזור עוד מעידן הפליסטוקן (בערך לפני כ-11 אלף שנים) הקשורות לתרבות הקלוביס.

עם הגעת האירופים, התגוררו במקום שבטים אינדיאנים כגון שבט הקומאנצ'י. כמספר משלחות ספרדיות עברו באזור ואף הקימו כמספר התיישבויות.

בתחילת המאה ה-19 הספרדים הקימו מספר מבצרים.

העיר קמה בשנת 1835 לאחר המהפכה הטקסנית, והיוותה את עיר הבירה של רפובליקת טקסס. בשנותיה הראשונות של העיר, התרחשו מספר התנגשויות עם שבט הקומנצ'י. בשנת 1845 סופחה העיר (יחד עם כל טקסס) לארצות הברית.

בשנת 1860 כ-38% מתושבי המחוז היו עבדים. בשנת 1861 ותחילת מלחמת האזרחים האמריקנית רוב תושבי העיר התנגדו לפרישת טקסס מארצות הברית. אך עם התקדמות המלחמה האווירה בעיר השתנתה, ורבים התגייסו לצבא הקונפדרציה. לאחר סיום המלחמה ואכיפת שחרור העבדים על ידי איש צבא האיחוד גורדון גריינג'ר, גדלה אוכלוסיית האפרו-אמריקאים בעיר בקצב מהיר מאוד, ובשת 1870 אוכלוסייה זו מנתה למעלה משליש מסך כל תושבי העיר. בתקופה זו אוסטין הפכה למרכז סחר של כותנה ובקר, וצמחה מאוד מבחינה כלכלית. זאת בין השאר בזכות פתיחת קווי רכבת רבים בסביבה.

בתחילת המאה ה-20 צמחה בעיר מערכת מורכבת של הפרדה גזעית בין אנגלו-סקסים, אפרו-אמריקאים והיספנים, כאשר שני המגזרים האחרונים הודחקו לשוליים החברתיים.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 עלתה אוסטין בסצנת המוזיקה הארצית, עם אמנים מקומיים ידועים כגון וילי נלסון וסטיבי ריי וון.

ב-2012 דורגה אוסטין על ידי ה-FBI כעיר הגדולה השנייה במידת הביטחון האישי בארצות הברית.^[2]

"דו"ח חדשות ועולמות בארצות הברית" דירג את אוסטין במקום הראשון הטוב ביותר להתגורר בו בארצות הברית לשנת 2017 ו-2018. בשנת 2016 דירג עיתון פורבס את אוסטין מספר 1 ברשימת "ערי העתיד", ואז בשנת 2017 הציב את העיר באותו המיקום ברשימה שלו עבור "עיר הבום הגדולה הבאה בארצות הברית".^[3]

בנוסף, בשנת 2017, העניק "פורבס" לשכונת דרום ריבר סיטי באוסטין את הדירוג מספר 2 עבור "הערים והשכונות הטובות ביותר". WalletHub הגדיר את אוסטין כמקום 6 הטוב ביותר במדינה לגור לשנת 2017.

אוסטין היא בירת המדינה, ממוקמת במרכז טקסס. אוסטין נמצאת 230 מיילים צפונית-מערבית ליוסטון, 290 ק"מ דרומית לדאלאס וכ-120 ק"מ צפונית-מזרחית לסן אנטוניו.

אוסטין שוכנת למרגלות מפל בלקונס על נהר קולורדו, עם שלושה אגמים מלאכותיים בתחומי העיר: ליידי בירד לייק (שכונה בעבר אגם טאון), אגם אוסטין (שניהם נוצרו על ידי סכרים לאורך נהר הקולורדו), אגם וולטר א. לונג המשמש בחלקו לקירור מים לתחנת הכוח של דקר. סכר מנספילד ולמרגלות אגם טרוויס הנמצא בגבולות העיר.

הגובה של אוסטין נע בין 130 מטר לכ-1,000 רגל (305 מ') מעל פני הים. חלק גדול ממזרח העיר שטוח, עם קרקעות חימר וכבד, ואילו החלק המערבי והפרברים המערביים מורכבים מגבעות מתגלגלות בשולי גבעת טקסס. מכיוון שהגבעות ממערב הן בעיקר סלעי גיר עם כיסוי דק של קרקע עליונה, חלקים מהעיר נתונים לעיתים קרובות לשיטפונות הבזק מהנגר הנגרם כתוצאה מסופות רעמים. כדי לסייע בשליטה על נגר זה וליצור כוח הידרואלקטרי, רשות נהר הקולורדו התחתונה מפעילה סדרת סכרים המהווים את אגמי היילנד של טקסס. האגמים מספקים גם מקומות שייט, שחייה וצורות בילוי אחרות בתוך מספר פארקים בחופי האגם.

אוסטין ממוקמת בצומת של ארבעה אזורים אקולוגיים עיקריים, וכתוצאה מכך נווה מדבר בעיר חם עם אקלים משתנה מאוד, בעל מאפיינים מסוימים של המדבר, הטרופי, ואקלים רטוב יותר. האזור מגוון מאוד מבחינה אקולוגית וביולוגית, ובו מגוון בעלי חיים וצמחים. באזור ישנם סוגים רבים של פרחי בר הפורחים לאורך השנה אך בעיקר באביב.

אוסטין ממוקמת באמצע אזור מעבר ייחודי וצר בין המדבריות היבשות של דרום-מערב ארצות הברית לאזורים השופעים, הירוקים והלחים יותר של דרום-מזרח ארצות הברית. האקלים, הטופוגרפיה והצמחייה שלו חולקים מאפיינים של שניהם. רשמית, לאוסטין יש אקלים סובטרופי לח תחת סיווג האקלים Köppen. אקלים זה מאופיין בקיצים ארוכים וחמים מאוד, חורפים קצרים וקלים, ועונות האביב והסתיו החמים להפליא בין לבין. לאוסטין ממוצע גשמים שנתיים של 87.32 אינץ' (872 מ"מ) והוא מופץ ברובו באופן שווה לאורך השנה, אם כי האביב והסתיו הם העונות הרטובות ביותר. שמש נפוצה בכל עונות השנה, עם 2,650 שעות, או 60.3% מכלל של שמש בהירה בשנה.

הקיצים באוסטין חמים מאוד, כאשר ביולי אוגוסט הטמפרטורות לעיתים קרובות ל-34–36 מעלות צלזיוס ומעלה. השיאים מגיעים ל-32 מעלות צלזיוס ב-116 יום בשנה, מתוכם 18 יום מגיעים ל-38 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם בעיר הייתה 44 מעלות צלזיוס שהתרחשה ב-5 בספטמבר 2000 ו־28 באוגוסט 2011. מאפיין נדיר של האקלים של אוסטין הוא הלחות המשתנה מאוד שלו, המשתנה לעיתים קרובות בהתאם לדפוסי הסטייה של זרימת האוויר וכיוון הרוח. מקובל שסדרה ארוכה של ימים חמים, יבשים ולחות נמוכה מתרחשת מדי פעם על ידי ימים חמים ולחים מאוד, ולהפך. לחות עולה עם רוחות ממזרח או מדרום מזרח, כאשר האוויר מרחף פנימה מקו מפרץ מקסיקו, אך פוחתת משמעותית עם רוחות מכיוון מערב המביא אוויר זורם מן מדבר צ'יהוהאון תחומי במערב טקסס או בצפון מקסיקו.

החורפים באוסטין הם קלים עם לילות קרירים, אם כי מדי פעם יכולים להתפרץ פרצים קצרי מועד של מזג אוויר קר המכונה "נורדרו הכחולה". חודש ינואר הוא החודש הקריר ביותר עם שיא יום ממוצע של 20 מעלות צלזיוס. השפל בלילה יורד לקפוא או מתחת אליו 19 פעמים בשנה ושוקע מתחת ל-7 מעלות צלזיוס במהלך 88 ערבים בשנה, כולל רוב הלילות שבין אמצע דצמבר לאמצע פברואר. לעומת זאת, חודשי החורף מסוגלים לייצר מדי פעם גם ימים חמים. בממוצע, שמונה ימים בחודש ינואר מגיעים או עוברים את 21 מעלות צלזיוס ויום אחד מגיע ל-25 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה בעיר אי פעם הייתה 19- מעלות צלזיוס ב-31 בינואר 1949. בממוצע כל שנתיים אוסטין חווה סערת קרח המקפיאה דרכים וכבישים בעיר במשך 24 עד 48 שעות. כאשר אוסטין קיבלה 0,04 אינץ' קרח ב-24 בינואר 2014, היו 278 התנגשויות בין כלי רכב. באופן דומה, שלג הוא אירוע נדיר באוסטין. אירוע שלג בגובה 2 ס"מ ב-4 בפברואר 2011, גרם ליותר מ-300 התרסקויות רכב. אירוע השלג האחרון התרחש ב-7 בדצמבר 2017, אז נרשם 1.3 אינץ' באוסטין-ברגסטרום. שדה תעופה בין-לאומי.

סופת טורנדו אופייני למרכז טקסס, זה נפוץ ביותר במהלך האביב. על פי מרבית הסיווגים, אוסטין נמצאת בתוך הפריפריה הדרומית הקיצונית של סמטת טורנדו, אם כי מקורות רבים ממקמים את אוסטין מחוץ לסמטת טורנדו לחלוטין. כתוצאה מכך, טורנדו פוגע באוסטין בתדירות נמוכה יותר מאזורים הרחוקים יותר מצפון. עם זאת, סופות רעמים קשות וסופות רעמים-על יכולות להתרחש פעמים רבות בשנה, מה שמביא רוחות מזיקות, ברקים, גשם כבד והצפות מזדמנות לעיר.

מאוקטובר 2010 עד ספטמבר 2011 חוותה העיר בצורת קשה ביותר עם כמות המשקעים הנמוכה ביותר אי פעם. דייוויד בראון, פקיד אזורי במינהל האוקיינוס האטמוספירי הלאומי, הסביר כי "לבצורות מסוג זה יהיו השפעות קיצוניות עוד יותר בעתיד, בהתחשב באקלים אזורי מתחמם ומייבש."

בסתיו 2018 אוסטין והסביבה קיבלו גשמים כבדים והצפות בעקבות הוריקן סרג'יו. רשות נהר הקולורדו פתחו ארבעה סכרים. בין התאריכים 22–28 באוקטובר 2018, העיר אוסטין הוציאה ייעוץ חובה לרחבי מים עירוניים לאחר שהאגדות היילנד, בית אספקת המים העיקרית בעיר, הוצפו בכמויות חסרות תקדים של סחף, לכלוך ופסולת ששטפו בתוך נהר לאנו. לאוסטין ווטר, שירות המים בעיר, יש יכולת לעבד עד 300 מיליון גלון מים ליום, אך רמת העכירות הגבוהה הפחיתה את התפוקה ל-105 מיליון גלון ליום בלבד; תושבי אוסטין צרכו בממוצע 120 מיליון גלון מים ליום, כך שהתשתית לא הצליחה לעמוד בקצב הביקוש.

נכון לשנת 2010:

• לבנים שאינם היספניים:48.7%
• היספנים: 35.1% (29.1% מקסיקניים, 0.5% פוארטוריקנים, 0.4% קובנים ו-5.1% אחרים)
• אפרו-אמריקאים: 8.1%
• אסייתים: 6.3% (1.9% הודים, 1.5% סינים, 1.0% וייטנאמים, 0.7% קוריאנים, 0.3% פיליפינים, 0.2% יפניים, 0.8% אחרים)
• אינדיאנים אמריקאיים: 0.9%
• אחרים: 3.5%

באותו מפקד בארצות הברית לשנת 2000, היו כ־656,562 אנשים, 265,649 משקי בית, ו־141,590 משפחות המתגוררות בעיר. צפיפות האוכלוסייה היה 2,610.4 תושבים לקילומטר רבוע (1,007.9 / ק"מ ²). היו 276,842 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 1,100.7 לקילומטר רבוע (425.0 / ק"מ ²). היו 265,648 משקי בית מתוכם 26.8% ילדו ילדים מתחת לגיל 18 שגרים איתם, 38.1% היו זוגות נשואים שגרים יחד, 10.8% היו בעלי בית נשי ללא בעל נוכח, ו־46.7% היו לא משפחות. 32.8% מכלל משקי הבית היו מורכבים מאנשים פרטיים וכ-4.6% היו אנשים שגרים לבד בגיל 65 ומעלה. גודל משק הבית הממוצע היה 2.40 וגודל המשפחה הממוצע 3.14.

בעיר התפשטה האוכלוסייה עם 22.5% מתחת לגיל 18, 16.6% בין 18 ל-24, 37.1% מ-25 ל-44, 17.1% בין 45 ל-64 ו-6.7% שהיו בני 65 ומעלה. הגיל החציוני היה 30 שנה. לכל 100 נקבות היו 105.8 זכרים.

נכון למפקד זה, ההכנסה הממוצעת למשק בית בעיר הייתה $42,689, וההכנסה הממוצעת למשפחה הייתה $54,091. לזכרים הכנסה חציונית של $35,545 לעומת $30,046 לנשים. ההכנסה לנפש לעיר הייתה $24,163. כ־9.1% מהמשפחות ו-14.4% מהאוכלוסייה היו מתחת לקו העוני, כולל 16.5% מהאנשים מתחת לגיל 18 ו-8.7% מבני 65 ומעלה. מחיר ממוצע של בית בעיר היה $185,906 בשנת 2009 והוא עלה מדי שנה מאז 2004.

מחקר שנערך באוניברסיטת טקסס בשנת 2014 קבע כי אוסטין הייתה העיר האמריקאית היחידה עם קצב צמיחה מהיר בין 2000 ל-2010. האוכלוסייה הלבנה הלא-היספנית של אוסטין צנחה לראשונה מתחת ל-50% בשנת 2005. הצמיחה המהירה של האוכלוסייה הלטינית או ההיספנית והאסייתית עלתה על כל שאר הקבוצות האתניות בעיר.

על פי סקר שערך גאלופ ב-2014, ההערכה היא כי 5.3% מהתושבים במטרופולין אוסטין מזדהים כלסביות, הומואים, ביסקסואלים או טרנסג'נדרים. המטרופולין באוסטין היה בשיעור השלישי בגובהו במדינה.

על פי BestPlaces של שפרלינג, 52.4% מאוכלוסיית אוסטין הם דתיים. מרביתם הזדהו כנוצרים, כ-25.2% מהם טענו להשתייכות לכנסייה הקתולית, בין היתר בגלל הקולוניאליזם הספרדי באזור. האוכלוסייה הקתולית בעיר משרתת על ידי דיוקוס הקתולית אוסטין, שבסיסה בקתדרלת סנט מרי. קבוצות נוצריות משמעותיות אחרות באוסטין כוללות בפטיסטים (8.7%), ואחריהם מתודיסטים (4.3%), מורמונים (1.5%), אפיסקופלים או אנגליקנים (1.0%), לותרנים (0.8%), פרסביטריאנים (0.6%), פנטקוסטלים (0.3%) ונוצרים אחרים כמו תלמידי ישו והכנסייה האורתודוקסית המזרחית (7.1%).

הדת השנייה בגודלה שאזרחי העיר מזדהים איתה היא האסלאם (1.7%). הזרם הדומיננטי באסלאם בעיר הוא האסלאם הסוני. המסגד הגדול ביותר באוסטין, שהוקם בשנת 1977, הוא המרכז האסלאמי באוסטין רבתי. הקהילה קשורה בחברה האיסלאמית של צפון אמריקה. אותו המחקר אומר כי דתות מזרחיות כוללות בודהיזם, סיקיזם, והינדואיזם מרכיבה 0.9% מכלל האוכלוסייה הדתית של העיר. כמה מקדשים הינדים קיימים באזור מטרופולין אוסטין, כאשר הבולט שבהם הוא ראדה מדבהאם. היהדות עם פחות מ-0.1% של הדמוגרפיות הדתיות באוסטין.

נכון לשנת 2019, היו 2,255 אנשים שהוגדרו כחסרי בית במחוז טרוויס. מתוכם 1,169 היו במקלטים ו-1,086 לא היו מוגנים. בספטמבר 2019 אישרה מועצת העיר אוסטין 62.7 מיליון דולר לתוכניות המיועדות לחסרי בית, הכוללות מניעת עקירת דיור, הפחתת משברים ודיור בר השגה. מועצת העיר ייעדה גם 500,000 דולר לשירותי משבר וניקוי מאהלים.

ביוני 2019, בעקבות פסיקת בית משפט הפדרלי בנושא חסרי בית הישנים בפומבי, מועצת העיר של אוסטין הסירה את האיסור בן 25 שנים על קמפינג, ישיבה או שכיבה בציבור אלא אם כן הדבר גורם לחסימות. ההחלטה כללה גם אישור מקלט חדש הממוקד לדיור בדרום אוסטין. בתחילת אוקטובר 2019, מושל טקסס גרג אבוט שלח מכתב לראש העירייה סטיב אדלר המאיים על פריסת משאבי המדינה כדי להילחם בביטול האיסור על הקמפינג. ב-17 באוקטובר 2019 עדכנה מועצת העיר את תקנת הקמפינג, שהטילה מגבלות מוגברות על מחנאות במדרכות. בנובמבר 2019, מדינת טקסס פתחה מאהל ללא קורת גג בחצר אחסון רכב לשעבר בבעלות משרד התחבורה בטקסס למען חסרי הבית.

בעיר היו 39 מקרי רצח בשנת 2016, הכי הרבה מאז 1997.

נתונים סטטיסטיים של ה־FBI מראים כי פשעי האלימות והרכוש הכוללים נשרו באוסטין בשנת 2015, אך התגברו באזורי הפרברים של העיר. פרבר דרום-מזרחי שכזה, דל ואלה, דיווח על שמונה מקרי רצח תוך חודשיים בשנת 2016.

אחד האירועים הראשונים לירי ההמונים בבית הספר האמריקני התרחש באוסטין ב-1 באוגוסט 1966, אז ירה הרוצח באקדח ב-43 אנשים, והרג 13 מפסגת המגדל של אוניברסיטת טקסס. אירוע זה הוביל להקמת צוות SWAT.

למטרופולין של אוסטין רבתי היה תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) של 86 מיליארד דולר בשנת 2010. אוסטין נחשבת למרכז גדול של הייטק. אלפי בוגרים מדי שנה מתוכניות ההנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטת טקסס באוסטין מספקים מקור יציב של עובדים המסייעים לתדלק את תחומי הטכנולוגיה והביטחון של אוסטין. הצמיחה המהירה של האזור הביאה את "פורבס" לדרג את מטרופולין אוסטין מספר אחת מבין כל הערים הגדולות למשרות לשנת 2012 בסקר השנתי שלהן ו־WSJ Marketwatch לדרג את האזור מספר אחת לעסקים צומחים. עד 2013 דורגה אוסטין במקום ה-14 ברשימת המקומות הטובים ביותר לעסקים וקריירה "של פורבס". כתוצאה מהריכוזיות הגבוהה של חברות היי-טק באזור, אוסטין הושפעה מאוד מהתנופה של הדוט-קום בסוף שנות התשעים.

מועצת העיר מורכבת מעשרה נציגים הנבחרים (באופן בלתי מפלגתי) במחוזות בחירה, ומראש העיר הנבחר על ידי כלל תושבי העיר. מבנה המועצה הנוכחי נקבע במשאל עם שהתרחש ב-6 בנובמבר 2012. עד אז, מועצת העיר הייתה מורכבת משישה נציגים בלבד. הבחירות האחרונות למועצת העיר התרחשו בנובמבר 2014.

מנקודת המבט הפדרלית, אוסטין נחשבת למעוז ליברלי באזור מאוד שמרני. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 העיר נוטה להצביע בבירור למפלגה הדמוקרטית, בעוד שבפרברים נוטים להצביע למפלגה הרפובליקנית. נכון לשנת 2017, מתוך 15 מערכות בחירות לנשיאות ארצות הברית משנת 1960 ועד כה (וכל מערכות הבחירות משנת 2004 והלאה), המפלגה הדמוקרטית ניצחה ב-12 בחירות, לעומת 3 ניצחונות בלבד של המפלגה הרפובליקנית. לעיתים מועמדים חריגים נטו להצליח באופן יחסי בעיר, לדוגמה – ראלף ניידר שזכה ב-10.4% בבחירות 2000.

בבחירות לנשיאות 2016 הצביעו מחוז טראוויס, המכיל את רוב אוסטין, עבור הילרי קלינטון (ד') בהפרש של 38.9 נקודות (66.3% ל-27.4%).

בשנת 2003 העיר התנגדה מאוד לחוק הפטריוט ובאותה השנה מחוז טראוויס היה המחוז היחידי שהתנגד להגדרת נישואים כדבר שבין אישה לגבר בלבד.

"שמור את אוסטין מוזרה" הוא המוטו המקומי מזה שנים, שמופיע על מדבקות וחולצות טריקו. המוטו הזה לא שימש רק לקידום האקסצנטריות והגיוון של אוסטין, אלא נועד גם לחזק את התמיכה בעסקים עצמאיים מקומיים. על פי הספר "עיר מוזרה" מ-2010, הביטוי התחיל על ידי ספרן מקומי של המכללה הקהילתית באוסטין, רד ווסניץ', ואשתו, קארן פאבלקה, שהיו מודאגים מ"הירידה המהירה של אוסטין למסחריות ופיתוח יתר". הסיסמה התפרשה בדרכים רבות מאז היווסדה, אך היא נותרה סמל חשוב עבור אוסטינים רבים שרוצים להשמיע דאגות בגלל צמיחה מהירה והתפתחות לא אחראית. לאוסטין היסטוריה ארוכה של התנגדות אזרחית ווקאלית לפרויקטים של פיתוח שנתפסים כמי שמשפילים את הסביבה, או מאיימים על נופי הטבע והתרבות.

על פי חברת נילסן, מבוגרים באוסטין קוראים ותורמים לבלוגים יותר מאלו בכל מטרופולין אחר בארצות הברית. לתושבי אוסטין יש את השימוש באינטרנט הגבוה ביותר בכל טקסס. אוסטין נבחרה כמספר 2 הגדול בעיר הגדולה ב"מקומות הטובים ביותר לחיות" על ידי מגזין Money בשנת 2006, ומספר 3 בשנת 2009, וגם "העיר הירוקה ביותר באמריקה" על ידי msn. בשנת 2008, מגזין "נסיעות ופנאי" דירג את אוסטין מספר 1 ברשימת הערים עם מיטב האנשים, בהתייחס לאישיותם ותכונותיהם של האזרחים.

בשנת 191 נפתח בעיר מוזיאון לאמנות מודרנית.

העיר ידועה בין השאר בזכות אוכלוסיית ענק (בת מיליון וחצי פרטים) של עטלפים מהמין אשף מקסיקני (Tadarida brasiliensis) שהתנחלה מתחת לאחד הגשרים הראשיים בעיר – גשר שדרת הקונגרס על שם אן ריצ'רדס (אנ'). זהו הריכוז הגדול ביותר בעולם של עטלפים ממין זה. בהתחלה חששו התושבים מהעטלפים וראו בהם איום אך מאמצי חינוך והסברה מצד ד"ר מרלין טאטל ופעילי טבע אחרים הפיגו את חששותיהם, כשהסבירו לעירייה ולתושבים שהעטלפים אינם מסוכנים אלא אף מועילים מאוד לעיר ולתושביה. הגשר ועטלפיו הפכו לאטרקציה תיירותית שחביבה על המקומיים והתיירים הזרים כאחד, ואלה באים בהמוניהם לצפות בנחיל העטלפים הענק היוצא לצוד חרקים בעת השקיעה, דבר המניב הכנסות רבות לעיר.

• אוסטרליה  אדלייד, אוסטרליה (מ־1983)
• ברזיל  פורטו אלגרה, ברזיל
• גרמניה  קובלנץ, גרמניה (מ־1991)
• פרו  לימה, פרו (מ־1981)
• לסוטו  מסרו, לסוטו (מ־1978)
• יפן  אוייטה, יפן
• מקסיקו  סלטיו, מקסיקו
• טאיוואן  טייז'ונג, טאיוואן (מאז 1986)
• ניגריה  אורלו, ניגריה (מ־2000)
• קוריאה הדרומית  גוואנגמיונג, קוריאה הדרומית (מ־2001)
• הרפובליקה העממית של סין  שׂישוואנגבאנה, הרפובליקה העממית של סין (מ־1997)
• טורקיה  אנטליה, טורקיה (מ־2009)
• טורקיה  פטהייה, טורקיה
• צרפת  אנז'ה, צרפת (מ־2011)

•   אתר האינטרנט הרשמי של אוסטין

•   אוסטין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   צח יוקד, "ישראלים שאין להם ויזה, בלי כלום, מתקשרים ואומרים שהם רוצים לעבור לפה", באתר TheMarker‏, 13 בדצמבר 2024
• אוסטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)