עוצבת כידון

החטיבה הוקמה כאגד ארטילרי ב-1968, והיה זה האגד הארטילרי הראשון בחיל התותחנים. האגד נפרס בסיני וכלל שלושה גדודים סדירים ושני גדודי מילואים שהפעילו תומ"תים מדגם M-50. האגד פעל תחת פיקוד עוצבת סיני והשתתף בפעילות הארטילרית המסיבית במהלך מלחמת ההתשה.

במלחמת יום הכיפורים נלחמו יחידות האגד תחת פיקודו של יעקב ארז, בחזית המצרית. כוחות האגד כללו את גדוד 402 המצויד בתותחי M-50 בפיקוד אברהם גרובר, גדוד 403 עם תומ"תי "רועם" בפיקוד רמי זיו, גדוד 404 מצויד בתותחי M-50 בפיקוד שמואל מאיר (במהלך המלחמה עבר לכוח נמר של ששון יצחקי), גדוד מילואים 485 המצויד במכמ"ת 160 מ"מ בפיקוד משה קרופ, גדוד מילואים 285 חמוש במכמ"ת 120 מ"מ בפיקוד יגאל גור. כמו כן הוקצו לאגד במהלך המלחמה גדוד מילואים 647 החמוש בתומ"תים M-107 בפיקוד אריה זינגר, גדוד מילואים 329 עם תומ"תים M-107 בפיקוד יוסי קימל וגדוד מוצנח 332 בפיקוד רן כהן.

האגד צלח את תעלת סואץ והשתתף בכיתור הארמייה השלישית. כוחות מהאגד השתתפו במבצע פונטיאק בו הונחתו תותחים על ג'בל עתקה ומשם הפגיזו את כוחות הצבא המצרי. יחידות האגד ספגו במלחמה 23 הרוגים ו-173 פצועים.

במלחמת לבנון הראשונה כלל האגד גדוד סדיר ושלושה גדודי מילואים, האגד נלחם בגזרה המזרחית והשתתף בסיוע הארטילרי בקרב סולטאן יעקוב.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הפך האגד לאגד מילואים מלא הפועל תחת אוגדה 366. במלחמת לבנון השנייה השתתף האגד (מלבד גדוד 439) בלחימה כשגדודיו פרוסים במרחבים הצפוניים של עמק החולה ובמורדות המערביים של צפון רמת הגולן.

בשנת 2014 הוחלט על הקמת אוגדה 210 כאוגדה מרחבית ברמת הגולן והאגד הוכפף לאוגדה.

בשנת 2023 עברה החטיבה מתצורת ׳אגד ארטילרי׳ לחטיבת אש ובמהלך מלחמת חרבות ברזל מימשה את ייעודה כחטיבת האש של אוגדה 210.

החטיבה מכילה כשלושה גדודים - 8140, 8157, 7057. כל הגדודים מורכבים מאנשי מילואים יוצאי תותחנים ומונים סד"כ של בין 400 ל-500 חיילי מילואים. הגדודים מבצעים תעסוקות מבצעיות, פעולות בט"ש ואימונים. מפעילים את כלל יכולות הסיוע באש ותקיפה לתמרון כוחות היבשה. הגדודים מתמחים בהפעלת ארטילריה קנית ורקטית, חימוש מונחה מדויק, כלי טיס בלתי מאוישים ואמצעים לאיתור ואיכון מטרות.

גדוד 8140 הוא גדוד מילואים של לוחמים יוצאי חיל התותחנים. הגדוד הוקם בשנת 1974 אחרי מלחמת יום הכיפורים כחלק מאגד 449 כחלק מאוגדה 880. מאוחר יותר פעל הגדוד במסגרת א.א 632 תחת אוגדה 360, בשנת 1982 לקח חלק פעיל במלחמת לבנון הראשונה בקרב סולטן יעקב, ב-11 ביוני בהפסקת האש הגדוד נדרש לשהות בגזרה עוד 5 שבועות עד להחלפתו.

בשנת 1998, בעקבות שינויים ארגוניים בצה"ל, פורק גדוד 8140 תוך שהוא מעביר סוללה לגדוד 7042 שהגיע במקומו מאוגדה 720 שבענתות. במקביל לתעסוקות המבצעיות ופעילות בט"ש שביצע הגדוד בתחילת שנות האלפיים, התבצעו הסבות ושיפורים טכניים וטכנולוגיים כמו הסבת הכלים והגדוד עבר מ"רוכב" ל"דוהר".

הגדוד שירת פעמיים נוספים בלבנון. מיד בסוף החורף שנת 83, 8140 היה גדוד המילואים הראשון שנכנס ללבנון ופרס בעמדת היקב בצפון הקראון. שנה אחרי נקרא לפעילות חי"ר בלבנון  והיה אחראי על הכביש שהוביל משער פטמה (מטולה) לצומת המים ושמירה במחנה העצורים האנצר.

בזמן האינתיפאדה הראשונה גויס הגדוד כל שנה לתעסוקת חי"ר בעיקר בגזרת בית לחם וחברון.

בשנת 1999 עבר לא.א 209 ובשנת 2014 עבר א.א 209 לאוגדת ה"בשן" - אוגדה 210 כאשר כיום קצין משא"ן (משאבי אנוש) האוגדה הוא סא"ל עדן מדר.

ובשנת 2022 קיבל הגדוד את תואר 'מצטיין נשיא המדינה' במעמדו של הנשיא יצחק הרצוג, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל בזמנו אביב כוכבי.

סא"ל גדעון רז (1974-1979)

סא"ל ארנון דיסקין (1979-1989)

סא"ל ניר אברהם (1989-1994)

סא"ל יהושוע בלאיש (1994-2001)

סא"ל בני חפץ (2001-2008)

סא"ל מייק ביטון (2008-2013)

סא"ל איתם בירגר (2013-2018)

סא"ל יניב גרדי (2019 - כיום)

גדוד תותחנים 8157 הוא יחידת תותחנים במילואים הפועלת במסגרת חטיבת האש 209 בצה"ל.

ומאז משמש כאחת מיחידות הארטילריה המרכזיות בצבא, מתמקד בתמיכה וסיוע לכוחות הקרקעיים של צה"ל במבצעים ובמלחמות השונות.

בשנת 1986 הצטרף הגדוד כגדוד "רוכב" רביעי מפיקוד הדרום לחטיבת האש 209 (דאז אגד ארטילרי 209) כחלק מהתארגנות חטיבה 209 להקמת מערך תותחנים מתקדם בצה"ל. הגדוד הוקם מתוך צורך במענה ארטילרי מדויק ומהיר בשדה הקרב המודרני, וכחלק מאסטרטגיית החטיבה לשלב בין כוח אש ארטילרי וכוחות קרקעיים.

בשנת 1998 ביצע הגדוד הסבה לתותח "הדוהר".

במהלך השנים, הגדוד לקח חלק במספר רב של מבצעים ומלחמות, ביניהם: שלום הגליל, ענבי זעם, דין וחשבון, לבנון השנייה, חרבות ברזל, ותרם רבות להצלחות הצבאיות של צה"ל.

בשנת 2023 זכה הגדוד בפרס "כוכב מגן הצפון" - גדוד מצטיין בתעסוקה מבצעית. הגדוד ביצע תעסוקה מבצעית בגזרה הל"ה - עציון בהצטיינות יתרה. הגדוד פעל ביצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. על מנת למלא את משימות החטמ"ר.

במהלך השנים פיקדו על הגדוד מספר מפקדים בולטים, אשר הובילו אותו להישגים מרשימים בשדה הקרב:

סא"ל חיים ברקי (1999 – 2014)

סא"ל אביב שחר (2014 – 2016}

סא"ל נדב פריד (2016 – 2018)

סא"ל ניצן ראט (2018 – 2022)

סא"ל נדב טל (2022 – כיום)

גדוד תותחנים 8157 משחק תפקיד מרכזי במערך הארטילריה של צה"ל. הגדוד מתאפיין ביכולות ירי מדויקות, קצב אש גבוה, ותמיכה לוגיסטית חזקה. בזכות ההכשרה המקצועית והתרגולות הקבועות, הגדוד מצליח להעניק לכוחות הקרקעיים של צה"ל חיפוי אמין ומהיר בשדה הקרב.

הגדוד הוקם על בסיס 4 סוללות קיימות.

הסוללה הוצבה בחטיבה 45 סיוע לגדוד החרמ"ש 25. הסוללה השתתפה במלחמת ששת הימים. מפקד צוות 1 נהרג. לאחר המלחמה ביצעה הסוללה מספר תעסוקות מבצעיות לאורך הגבול הירדני והשתתפה במלחמת ההתשה בגזרה המזרחית.

הוצבה בחטיבה 7, סיוע לגדוד 9 שהיה הגדוד החי"ר של החטיבה. בשנת 1996 הוקמה סוללת המילואים - כנראה על בסיס הסוללה הסדירה שהשתחררה.

במלחמת ששת הימים סופחה הסוללה לגדוד 82 בחטיבה 7, גדוד החרמ"ש השני שתגבר את החטיבה. הגדוד היה צריך לכבוש את מתחמי חאן יונס, רפיח ואל עריש ולהגיע לשפת התעלה. במהלך הפעילות יירתע הסוללה פצצות מרמה וירו נק"ל כמעט באותה מידה. שיטת הירי הארטילרי הייתה כינון ישר כי לא היו פריסות מסודרות על פי התורה ולא היו מפות לפריסה וטיווח.

במהלך התנועה עצמה הסוללה מנותקת לעיתים משאר הכוחות. הסוללה חצתה את כל חצי האי הסיני והגיעה על לתעלה במבואות איסמעיליה. לסוללה היה קשה מאוד לעמוד בקצב הנסיעה של הטנקים בחולות סיני בעזרת הזחל״מים.

בסוף המירוץ עם מעט תחמושת שנשארה הגיבה הסוללה בעיקר לעבר מקורות ירי מהעבר השני של התעלה.

כמעט כל הזחל"מים חטפו פגיעות נ"ט כולם חוץ מכמה פצועים לא היו חללים לסוללה.

המסלול כלל קורס מקצועות בבה"ד 9 (עדיין בצריפין) ואימון מסכם ב - "חרבות מאחז"- דרומית לקריית גת. חלק מהזמן לא היו באימון בשטח מדריכים בכלל - ואז היו פריסות ללא אש, כמובן, וטיולים ברחבי השטח האש, שעמד כולו לרשותנו. לכל סוללה היה קצין אחד: סוללה א עזרא ישראלי; סוללה ב - דני דקל. חיילי הסוללות היו בוגרי סדיר מחילות אחרים - חיל האוויר וחיל הים, שעברו הסבה יחד עם חיילי שלב ב'.

(חיילים מבוגרים שלא שירתו שירות סדיר מסיבות שונות ועולים חדשים). הקורס המקצועי והקמת הסוללה סיימו את פרק שירותם הסדיר הקצר. כל סוללה סופחה לגדוד שריון.

שתי סוללות בלבד גויסו לתע"מ זה. סוללה אחת ביצעה ליוויים בגזרת רמאללה והסוללה השנייה ביצעה בט"ש בחברון, מסופחים לגדוד צנחנים סדירים.

בנסיעת ליווי עציר לכלא פרעה התהפך ג'יפ ממוגן. הצוות נפצע קלות והמשיך לשרת. הגדוד סיים את שירותו שבוע לפני מועד הסיום של צווי הקריאה. מדוע? משום שהגדוד המחליף טעה וזימן את חייליו שבוע מוקדם.

סא"ל גבי טרבלסי מתנה למג"ד. מרדכי מרדכי מתמנה לסמג"ד. ראפ מריוס התמנה לקנ"א ובמקומו התמנה למסו"ל א' חיים יזרעאלי.

מתאטל בר זאב.ר נחום יניב, מסו"ל המפקדה:

זו הייתה נקודת ציון במפקדת הגדוד ובסוללת המפקדה, שבה סיימו את תפקידם:

אביעד כהן - קנ"א - הוחלף על ידי ראפ מריוס. אריה רינדר - שליש - הוחלף על ידי הראל. רוני אהרוני - רס"ג - הוחלף על ידי רגב אביב. מיסק משה - רס"ל קשר וסוללת המפקדה - הוחלף על ידי משה זדה. שבתאי חיימוביץ' - קת"ח - הוחלף על ידי טל בר זאב.

2004- המג"ד סא"ל שלומי קוט - פעם ראושנה מאז חנוך פרידל שמתמנה מג"ד שלא צמח בגדוד.

הגדוד הוקם בשנות ה-50 כגדוד 404. לגדוד היסטוריה ארוכה עם תותחי 25 ליטראות ותותחים מתנייעים M7 פריסט. עם הצטיידות צה"ל בתחילת שנות ה-70 בתומ"תים M-107, עבר הגדוד ארגון מחדש. שם הגדוד שונה ל-647 והוסב ללחימה בכלים אלה.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה הגדוד כוח מילואים בפיקוד סא"ל אריה זינגר, וסגן מפקד הגדוד היה רס"ן איתן מוטס.

הגדוד נשלח לחזית המצרית והצטרף לאגד ארטילרי 209 תחת פיקודו של יעקב ארז. האגד היה חלק מסד"כ אוגדת סיני – אוגדה 252. עם תחילת הלחימה הוקצו והועברו מפקדי הגדוד - המג"ד ומפקדי הסוללות לתפקידי סיוע בדרגים השונים ביחידות הלוחמות כמקובל. הפיקוד בפועל בלחימה היה של הסמג"ד והקע"תים.

הגדוד הצטייד במחנה צריפין, שם ניתן לחיילים ציוד מימ"ח של גדוד תותחים נגררים. החיילים הורדו באוטובוסים לרפידים וקיבלו את תותחי 175 של גדוד 55. (גדוד 55 קבל את הציוד של גדוד 647 בימ"ח פילון) מבסיס רפידים יצא הגדוד על שרשראות דרומה לאזור המיתלה.

מיום ראשון בלילה, ב-7 באוקטובר, התמקם הגדוד באזור מיצרי המיתלה. משימתו העיקרית של הגדוד הייתה מתן סיוע למוצב המזח שהותקף על ידי קומנדו מצרי. הירי היה מכוון על ידי מפקדי המעוזים לעבר כוחות מצריים שהתקרבו אל המעוזים. פעילות זו נמשכה מספר ימים וכללה ירי מסיבי של מאות פגזים.

ב-11 באוקטובר סייע הגדוד לפעולת שייטת 13 במעגן ע'רדקה שבאי גרין. סוללה ג' נעה עשרות קילומטרים דרומה כדי להגיע לטווח ירי אל האי. במשך לילה הנחיתו התותחים אש כבדה אל הכוחות המצריים שהיו באי.

במקביל ניתן מענה לבקשות סיוע בקרבות שריון, ובסיוע לקרב ההגנה שניהלו כוחות האוגדה מול הכוחות המצריים שניסו להמשיך ולהתקדם לכיוון מזרח. בקרב השריון ב-14 באוקטובר סייע הגדוד לכוחות השריון ותקף את הכוחות המצריים.

במבצע אבירי לב ניתן אישור צליחה לגדוד 647 בשל יתרון הטווח של תותחי M-107 (עד 33 קילומטר) שנועדו לפגוע בבסיסי טילי הקרקע-אוויר SA-2‏, SA-3‏, ו-SA-6. ב-18 באוקטובר חצו הרכבים הקלים והתותחים את התעלה על גבי דוברות ממונעות.

פריסת סוללות הגדוד בגדה המערבית הייתה ב"יורק 1", שטח חקלאי עם שדות תירס. עמדת התותחים הוצבה בקרבה יחסית ל"חצר". החל מבוקר 17 באוקטובר החל הצבא המצרי להפגיז את ה"חצר" ואת שטח הגדה המערבית שמולה בארטילריה ובקטיושות על מנת לשבש את הפעילות בהם. גם כלי טיס מצריים החלו לתקוף את המתחם.

סוללות הגדוד החלו בירי מסיבי למטרות בעומק מצרים לשם שיבוש פעילות בסיסי השיגור של טילי SA-2‏, SA-3‏, ו-SA-6. במקביל היו כל העת התראות על חשש לפגיעת המצרים בסוללות הגדוד. בליל 19 באוקטובר הותקפה הסוללה בקטיושות אולם ללא פגיעה או נזקים.

בבוקר 20 באוקטובר נורה מטח נוסף של קטיושות אשר פגע בסוללה. זחליליות התחמושת נדלקו והתפוצצו. חמישה מחיילי הסוללה נהרגו, ביניהם דני ברנהיים ק"ס הסוללה, ו-40 נפצעו.

לאחר הפסקת האש נפרסו סוללות הגדוד בחולות איסמעיליה עד ל-21 בפברואר 1974. בתאריך זה פינה צה"ל את האזורים שממערב לתעלה. גדוד 647 היה גדוד התותחנים האחרון אשר עבר על הגשר חזרה לסיני. הגדוד השתחרר סופית במרץ 1974.

• ניסים קלו, אגד ארטילרי 209 באוגדת הבשן 210 – כרטיס ביקור מערך הטנ"א בחטיבה, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה, ‏2 בספטמבר 2021
• הם היו כמו הגורים שלי, ואני הייתי הלביאה שלהם, באתר הגבורה