שלמה מונק

מונק נולד בעיר גלוגאו שבממלכת פרוסיה. למד באוניברסיטאות בברלין ובבון פילולוגיה ובלשנות שמית.

ב-1831 עבר לסורבון שבפריז, שם המשיך את מחקריו במזרחנות ונשאר בצרפת. מונק היה מזכירו של אדולף כְּרֶמְיֶה, וליווה אותו במהלך המשפט של עלילת דמשק, ושימש כמתורגמנו הצמוד.

ב-1838 מונה למקטלג כתבי היד השמיים (בין השאר – העבריים והערביים) של הספרייה הלאומית של צרפת, בפריז. הוא לימד כפרופסור לשונות שמיות בקולז' דה פראנס. רוב פעילותו הייתה בפריז, שם הוא שימש, בין השאר, כמורה פרטי בבית משפחת רוטשילד, והיה חבר באקדמיה הצרפתית לספרות (Académie des Inscriptions et Belles-Lettres).

ב-1846 הוכיח מונק, על ידי השוואת מקורות שנתקל בהם בספרייה הלאומית של צרפת, כי הספר Fons Vitae של "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol), מי שנתפס במשך מאות עד אז כפילוסוף סכולסטי נוצרי, היה למעשה החיבור "מקור חיים" של המשורר הגדול מתור הזהב, המלומד היהודי שלמה אבן גבירול.

מונק תרגם את "מורה נבוכים" של הרמב"ם מערבית לצרפתית והוסיף לכך פירושים והערות.

בסוף ימיו התעוור מונק, אך המשיך לעבוד ותרם משמעותית לביאור כתובת ארון אשמונעזר השני.

• פלשתינה: תיאור גאוגרפי של הארץ לפי מצבה עד תקופת היישוב החדש של חובבי ציון, והשקפה מדעית על קדמוניותיה ותכונת האומות שישבו בה בתקופת הביבליאה, מתורגם עברית על פי התרגום המעובד גרמנית על ידי מ"א לוי, על ידי מ’ רבינזון, וילנה: הוצאת הירחון ביבליאותיקה, תרע"ג-1913.
• פלשתינה: תיאור גאוגרפי של הארץ, והשקפה מדעית על קדמוניותיה מתורגם על ידי דר’ מ’ ראבינזון, וילנה: דפוס נוביצקי, תרס"ט,-1909.

• "מוּנְק, שלמה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 124, באתר היברובוקס
•   שלמה מונק (1803-1867), דף שער בספרייה הלאומית