רוגבי במשחקים האולימפיים

באולימפיאדת פריז (1900) השתתפו 3 נבחרות: בריטניה, גרמניה וצרפת. למעשה, בריטניה וגרמניה לא יוצגו בידי נבחרות לאומיות, אלא בידי מועדונים מקומיים: מוזלי וונדררז ופרנקפורט 1880, בהתאמה. צרפת גברה על שתיהן וזכתה במדליית הזהב, ובריטניה וגרמניה, שלא שיחקו זו מול זו, זכו במדליות כסף. למשחק בין צרפת לבריטניה הגיעו 6,000 צופים, הקהל הגדול ביותר שהגיע לאירוע כלשהו במשחקים אלה.

באולימפיאדת סנט לואיס (1904) לא נערך טורניר רוגבי, ובאולימפיאדת לונדון (1908) השתתפו שתי נבחרות בלבד, לאחר שצרפת ויתרה על השתתפותה: בריטניה ואוסטרלאסיה. אוסטרלאסיה הייתה משלחת שהורכבה מספורטאים מאוסטרליה ומניו זילנד, אך בענף הרוגבי השתתפה נבחרת אוסטרליה. גם הפעם בריטניה לא יוצגה בידי נבחרת לאומית, אלא בידי נבחרת מחוז קורנוול. במשחק היחיד שנערך ניצחה אוסטרלאסיה, וזכתה במדליית הזהב.

באולימפיאדת סטוקהולם (1912) שוב לא נערך טורניר רוגבי, והפעם הבאה הייתה באולימפיאדת אנטוורפן (1920). גם אז השתתפו רק שתי נבחרות, ארצות הברית וצרפת. נבחרת ארצות הברית הפתיעה וניצחה במשחק היחיד שנערך, וזכתה במדליית הזהב. באולימפיאדת פריז (1924) הצטרפו לשתי נבחרות אלו גם נבחרת רומניה, וארצות הברית שמרה על תוארה. במשחק הגמר בין צרפת לארצות הברית, שנערך באמטדיון איב-דו-מנואר, השליך הקהל הצרפתי בקבוקים ואב��ים על השחקנים האמריקאים ועל השופטים, ופרץ למגרש לפני שריקת הסיום. השחקנים הצרפתים נאלצו לגונן בגופם על השחקנים האמריקאים, והם חולצו בחסות המשטרה. בעת חלוקת המדליות, כשנוגן המנון ארצות הברית, השמיע הקהל שריקות בוז.

בעקבות האירועים במשחק הגמר והמיעוט העקבי של נבחרות משתתפות בטורניר, החליט הוועד האולימפי הבינלאומי שלא לכלול את הרוגבי במשחקים הבאים. פרישתו של פייר דה קוברטן, חובב המשחק, מראשות הוועד האולימפי, הקלה על קבלת החלטה זו. באולימפיאדת ברלין (1936) נערך טורניר ראווה בהשתתפות ארבע נבחרות (איטליה, גרמניה, צרפת ורומניה), ובמשחק הגמר ניצחה צרפת את גרמניה.

שלוש פעמים בהמשך ניסו מדינות שאירחו את המשחקים האולימפיים לכלול בהן גם טורניר רוגבי: איטליה (שאירחה את אולימפיאדת רומא (1960)), ברית המועצות (שאירחה את אולימפיאדת מוסקבה (1980)) וקוריאה הדרומית (שאירחה את אולימפיאדת סיאול (1988)). בשנת 2005 בחן הוועד האולימפי הבינלאומי את האפשרות לכלול מספר ענפים חדשים, ובהם רוגבי, באולימפיאדת לונדון (2012), אך החליט שלא לעשות זאת. בשנת 2009 התקבלה החלטה עקרונית להוסיף שני ענפים חדשים החל מאולימפיאדת ריו דה ז'ניירו. רוגבי וגולף היו שני הענפים שנבחרו, והועדפו על פני ענפים אחרים ובהם סקווש וקראטה.

משחקי הרוגבי באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) נערכו במתכונת של רוגבי שביעיות, וכללו לראשונה גם טורניר נשים. הן בטורניר הגברים והן בטורניר הנשים השתתפו 12 נבחרות. הן חולקו לשלושה בתים בני ארבע נבחרות. שתי הראשונות מכל בית עלו לשלב רבע הגמר, כמו גם שתיים מתוך שלוש הנבחרות שדורגו במקום השלישי, במאזן הטוב ביותר. החל משלב הגמר נמשך הטורניר בשיטת נוקאאוט. שתי המפסידות בשלב חצי הגמר נפגשו למשחק על מדליית הארד, המפסידות בשלב רבע הגמר המשיכו למשחקי הדירוג על מקומות 5 עד 8, וארבע הנבחרות שלא העפילו לשלב רבע הגמר המשיכו למשחקי הדירוג על מקומות 9 עד 12. נבחרת הנשים של אוסטרליה הייתה האלופה האולימפית הראשונה בהיסטוריה של הטורנירים לנשים, ובטורניר הגברים ניצחה נבחרת פיג'י, שזכתה במדליה האולימפית הראשונה בתולדות המדינה.

6 נבחרות השתתפו בטורנירי הרוגבי שנערכו עד 1924, ומאחר שבכל טורניר השתתפו 2 או 3 נבחרות, כולן זכו במדליות.