אסטרגום

השם "אסטרגום" מוזכר לראשונה במסמך מהמאה ה-11. אחד הפירושים למקור שמה של העיר הוא המילה הסלבית Strěgom, שפירושה "עמדת שמירה", או המילה הצ'כית střeh שפירושה "עמדת תצפית". המגיארים הוסיפו תנועה לפני המילה (הרגל הונגרי, כמו בשם "סטפן" שהפך ל"אישטוון"), וכך נוצר השם "אסטרגום". פירוש נוסף הוא המילה Ister, שמו הלטיני של הנהר דנובה, לו שודכה הסיומת Gam, המאזכרת את הנהר הסמוך Garam.

אסטרגום היא אחת הערים העתיקות בהונגריה. בחפירות ארכאולוגיות התגלה שאזור העיר וסביבותיה היו מיושבים בתקופת עידן הקרח האחרון, לפני למעלה מ-10,000 שנה. במאה ה-4 לפני הספירה התי��שבו באזור קלטים ממערב אירופה. בתקופת האימפריה הרומית היה היישוב באזור הספר הרומאי פאנוניה. לאחר נפילת האימפריה הרומית התיישבו במקום בני שבטים גרמאניים ואווארים. במאה ה-6 נדדו למקום שבטים סלאבים ובמאה ה-10 – שבטים מדיארים.

אסטרגום הייתה בירת הונגריה מהמאה ה-10 עד אמצע המאה ה-13. אז העביר המלך בלה הרביעי את מושבו המלכותי לבודה. בתקופתו של אישטוון הראשון, מלך הונגריה, הפך היישוב למרכז מסחר ומלאכה ונבנו בו בזיליקה וכנסייה קתולית. עד תקופה זו, המאה ה-13, פעלה באסטרגום המטבעה היחידה באזור. עד פלישת המונגולים ב-1241 היה היישוב מקום משכנו של המלך אישטוון, מרכזה הפוליטי והכלכלי של המדינה ההונגרית, וכן מרכז דתי ומרכזו של המחוז. הארכיבישוף של אסטרגום עמד בראש עשר בישופויות שייסד אישטוון. בין תושבי העיר היו מהגרים צרפתים, ספרדים, בלגים ואיטלקים, והעיר הייתה מקום מפגש בין שליטים זרים ומלכי הונגריה. היסטוריונים שהתלוו לשליטים אלה ציינו את עושרה של העיר.

הטטרים שפלשו במאה ה-13 כבשו את העיר והרגו חלק מתושביה. חלק מהם נמלטו לטירה העירונית וניצלו. לאחר נסיגת הטטרים שוקמה העיר על ידי בלה הרביעי, מלך הונגריה, אך לא שבה לגדולתה, מכיוון שבלה העתיק את מקום מושבו לבודה (אם כי הוא ומשפחתו נקברו בכנסייה הפרנציסקנית באסטרגום). עם זאת, מספר מנזרים העתיקו את מקום מושבם לעיר.

במאות ה-14, ה-15 וה-16 שבה אסטרגום והפכה למרכז תרבותי חשוב בהונגריה. נבנו בה כנסיות, קפלות, מצפה כוכבים ומבני ציבור. קפלת באקוץ (Bakócz, מהמאה ה-16) בעיר היא הבניין הקדום ביותר מתקופת הרנסאנס ששרד בהונגריה.

עקב הפלישה העות'מאנית, תבוסת ההונגרים בקרב מוהאץ' ו"המלחמה הארוכה" במאה ה-16, נעצר שגשוגה של העיר. רוב בתי העיר ומבני הטירה שנבנו בימי הביניים, נהרסו. אסטרגום הפכה לעיר עות'מאנית, מרכז סנג'ק השולט על מספר מחוזות, וטירה משמעותית בגבולה הצפון מערבי של האימפריה העות'מאנית. לאחר תקופה קצרה של כיבוש הונגרי כבשו שוב העות'מאנים את העיר ב-1605. במהלך שלטונם בנו העות'מאנים בעיר מסגדים, מינרטים ומרחצאות. רובם נהרסו עם כיבושה מחדש של העיר על ידי ההונגרים בשנת 1683.

עם הכיבוש מחדש של העיר על ידי ההונגרים התיישבו במקום מתיישבים הונגרים, סלובקים וגרמנים, אך העיר לא שבה לגודלה הקודם. במהלך המאה ה-18 התפתחו בעיר עסקי מלאכת יד וייננות. המרכז הדתי נבנה מחדש ומספר כנסיות נהרסו על מנת לפנות מקום לקתדרלה חדשה, אך בנייתה נעצרה ולא הסתיימה.

בתחילת המאה ה-20 התפתחו מספר מוסדות תרבות וחינוך באסטרגום, אך בחוזה טריאנון הורע מעמדה והיא הפכה לעיר גבול ואיבדה את רוב שטחה.

אסטרגום היא מקום מושבה המרכזי של הכנסייה הקתולית בהונגריה וכן מקום משכנו של בית המשפט החוקתי של הונגריה. בעיר מוזיאון לחפצי דת כנסייתיים, הגדול מסוגו בהונגריה, והקתדרלה בעיר היא הכנסייה הגדולה ביותר בהונגריה. גשר מריה ולריה (Mária Valéria), המחבר בין אסטרגום והעיר שטורובו, הוקם ב-1895, נהרס על ידי הכוחות הגרמניים הנסוגים ב-1944 ונבנה מחדש ב-2001 בתמיכת האיחוד האירופי. מבנים רבים אחרים בעיר נהרסו בתקופת הכיבוש הנאצי ובעת נסיגתם, אך העיר השתקמה בהדרגה. בעיר פועל מפעל סוזוקי שנפתח ב-1992, והוא המעסיק הגדול ביותר בעיר. בעיר לומדים כ-8,000 תלמידים, מגיל בית ספר יסודי ועד קולג'.

הכנסייה הגדולה באסטרגום, בזיליקת אסטרגום שנבנתה במהלך המאה ה-19, היא סמלה של העיר. גובהה 71.5 מטר ובה משולב מבנה ששרד מימי הביניים. בוני המבנה פירקוהו ל-1,600 חלקים והרכיבו אותו מחדש במשולב בכנסייה החדשה. בעיר בניינים ובהם יצירות צורפות ונפחות מימי הביניים, בהם צלב כסף המיוחס למאה ה-13 ויצירות טקסטיל ותלבושות הונגריות מסורתיות. בעיר עומדים שרידי הטירה העתיקה וכן חלקים ממנה, ששימשו את העות'מאנים ושוקמו לפני מלחמת העולם השנייה.

קהילת יהודי אסטרגום היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בהונגריה. ב-1050 הוקם בעיר בית כנסת וב-1326 העניק מלך הונגריה קארוי רוברט חלקת אדמה לקהילה לשימוש בתור בית קברות.

לפי מפקד משנת 1910 היו כחמישה אחוזים מתושבי העיר יהודים. במפקד 1941 נמנו בעיר 1510 יהודים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה, והיו בהם כמה בעלי בתי חרושת ופקידים. הקהילה היהודית בעיר השתייכה לזרם הנֵאולוגי, ועם מוסדותיה נמנו בית ספר יהודי, תלמוד תורה ואגודות חברתיות ודתיות למיניהן.

באפריל 1944 כבשה גרמניה את הונגריה (מבצע מרגרטה) ובמאי הוקם בעיר גטו. הגטו חוסל ביוני 1944. ז'נדרמים הונגרים העבירו את היהודים לרבות רב העיר ארמין שפיגל למרכז שילוח בגדה הנגדית של הנהר, משם גורשו לאושוויץ. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום בדצמבר 1944, אך נכבשה שוב על ידי הגרמנים ושוחררה שנית במרס 1945.

• יוז'ף פראגו (במקור פרנקל (1866 – 1906) היה צייר וגרפיקאי יהודי-הונגרי (אמן תחריט וקריקטוריסט).
• בֵּלָה רֵוֵוס (1876 – 1944) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי, סוציאליסט ומפעילי אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. נספה בשואה.
• אישטוואן פזקאש (במקור פליישמן, 1895 – 1937) היה רופא ילדים יהודי-הונגרי מהמצטיינים בהונגריה עד מותו הטרגי בגיל 42 בלבד.
• מרתה קורטג (לבית קינסקר, 1927 − 2019) הייתה פסנתרנית יהודייה-הונגרייה ומורה אקדמית לפסנתר. היא הייתה אשתו של המלחין ג'רג' קורטג.

•   אתר האינטרנט הרשמי של אסטרגום (בהונגרית)
• אסטרגום (Esztergom), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• אסטרגום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)